פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
586/11 - י"א
לפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המערערים:
1. א. ארנסון בע"מ
2. יצחק רוסו
3. ציון משה
נ ג ד
המשיבים:
1. עזבון המנוח גנדי לק ז"ל
2. אנג'ליקה לק
3. דניל לק
4. המוסד לביטוח לאומי
5. לאופר שחף שירותי ניהול בע"מ
6. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ
7. ר.א. תיקון ציוד בנייה בע"מ
8. עמית אנג'ל
9. אנדריי סטבלדוב
בקשה להוצאת מוצגים
החלטה
לפניי בקשה מטעם המשיבים 3-1 להוצאת מוצגים מתיק המוצגים שהגישו המערערים (ביום 27.8.2012). מדובר בשתי חווֹת-דעת של אקטואר (מוצגים ו'-ז'), אשר נערכו לאחרונה (בחודש אוגוסט 2012) וממילא – כך טוענים המשיבים 3-1 – לא היו מונחים לפני בית המשפט קמא. המערערים הגישו תגובה שבה הם טוענים כי חווֹת-הדעת "אינן מהוות מוצג" אלא מהוות כלי-עזר טכני גרידא אשר "מתרגם" למפרע את הסכום הגלובאלי שנקבע בפסק-הדין. לחלופין מבקשים המערערים להתיר את צירופן של חווֹת-הדעת להליך הערעור.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובמוצגים עצמם, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
בתיק המוצגים המוגש בערעור מותר לכלול "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות" (תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ). בהקשר זה נפסק לא פעם כי בעל דין רשאי לכלול בתיק המוצגים אך ורק מסמכים אשר התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). ודוק: על-פי תקנה 457 לתקנות, בעל-דין בערעור אינו רשאי להציג ראיות נוספות שלא הוגשו והתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם הדבר הותר במפורש על-ידי ערכאת הערעור. כמו כן, לפי הנחיה 7(ב) להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון, "לא תהיה בסיכומים בכתב התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה ולא ניתן יהיה לצרפה לתיק המוצגים" (ראו גם ע"א 8320/09 אלחדד נ' שמיר (לא פורסם, 13.12.2010)).
בענייננו, אין כל מחלוקת כי המסמכים המסומנים ו' ו- ז' בתיק המוצגים לא היו מונחים לפני בית המשפט קמא, והרי מסמכים אלה נוצרו זה לא מכבר, זמן רב לאחר פסק-הדין נשוא הערעור. עובדה זו די בה כדי לאיין את האפשרות להכליל את המסמכים בתיק המוצגים, בהתאם לכללים שפורטו לעיל. אוסיף כי המערערים אינם יכולים לאחוז את החבל משתי קצותיו: מצד אחד לטעון שאין מדובר ב"מוצגים" ומצד שני לכללם בתיק המוצגים, ומכל מקום ברי כי מדובר בראיות נוספות שיש להגיש בקשה מתאימה לצרפן בשלב הערעור.
כאמור, המערערים מבקשים עתה, לחלופין, לקבל את הראיות האמורות מכוח תקנה 457 לתקנות. אולם לא ניתן לאפשר הליכה בדרך זו, העוקפת את סדרי הדין המקובלים ואת הנחיות נשיאת בית המשפט העליון. כאמור, ככל שחפץ בעל-דין להגיש ראיות נוספות אשר לא היו לפני הערכאה המבררת, עליו להגיש מראש בקשה מתאימה, תוך הקפדה על הנחיות הנשיאה, ובכלל זה ההנחיה כי אין לצרף לבקשה להוספת ראיה את הראיה עצמה, אלא לציין את "עיקר מהותה של הראיה", וכי אין להתייחס בסיכומים לראיות שהגשתן טרם אושרה. יובהר כי בקשות מסוג זה מובאות בדרך-כלל לפני ההרכב במסגרת הדיון בערעור.
אשר על כן, המזכירות תחזיר למערערים את סיכומיהם (הכוללים התייחסות למוצגים ו' ו- ז') ואת תיק המוצגים, והם יגישו סיכומים מתוקנים ותיק מוצגים מתוקן תוך 7 ימים, בהתאם לאמור לעיל. המערערים יישאו בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך 3,000 ₪.
באשר לבקשה המוסכמת להגיש רשימת אסמכתאות מטעם המערערים, הבקשה מתקבלת. רשימת האסמכתאות תתוייק בתיקי השופטים.
ניתנה היום, כ"ט בתשרי תשע"ג (15.10.2012).
גיא שני
ר ש ם