ע"א 5891/16 פלוני נ. משרד הבריאות

המערערת, ילידת 1984, הגישה בשנת 2009, כחודש וחצי לפני תום תקופת ההתיישנות של 25 שנה, תביעה לבית המשפט המחוזי. לטענת התובעת, היא נולדה פגה בשל רשלנות הרופא המטפל בקופת החולים (המשיבה 2), שלא ביצע קשירת צוואר הרחם לאמה היולדת, ובית החולים (המשיב 1) התרשל בכך שניסה "להחזיק" את ההריון על אף הסיכונים הכרוכים בלידה מוקדמת.

נציין, כי נכותה של המערערת היא בתחום העיניים בשל סיבוכי הפגות (עיוורון מלא בעין אחת) וכן נטען כי המערערת סובלת מנכות נפשית.

2.

כל צד תמך עמדתו בחוות דעת מומחה ובית משפט קמא מינה מומחה מטעמו, שהגיע למסקנה כי לא היתה התרשלות מצד מי מהמשיבות. מסקנה זו של מומחה בית המשפט מתיישבת עם חוות דעת שני המומחים מטעם המשיבות.

בפסק דין מפורט אימץ בית משפט קמא את מסקנתו של מומחה בית המשפט, ודחה את התביעה, תוך התייחסות לרכיבי עוולת הרשלנות – החל מכך שלא הוכחה רשלנות של הרופא המטפל בקופת חולים דרך היעדר קשר סיבתי.

על פסק הדין נסב הערעור שבפנינו, בו תוקפת המערערת את פסק דינו של בית משפט קמא, על כל רכיביו.

3.

לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, מצאנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, ואנו מאמצים את פסק הדין מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

4.

סוף דבר, שאנו דוחים את הערעור. לפנים משורת הדין – אין צו להוצאות.