ע"א 5898/99 עוזי קרן נ. הרשמת קלמנוביץ

בפני בקשת המערער לפסול עצמי מלשבת בדיון בעניינו.

המערער טוען כי בדרך קבע, בבקשותיו לפטור מאגרה, אני פוסקת לטובת הצד שכנגד, בדרך כלל עורך דין יגאל ארנון ואחרים, ומכיוון שכך הוא מבקש כי אפסול את עצמי מהדיון בעניינו.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא, כי על מנת לבסס טענת פסלות, יש צורך להראות כי מנסיבות המקרה עולה אפשרות ממשית למשוא פנים (ראה למשל: ע"א 1012/00, מלכיאל אהרון נגד מינהל מקרקעי ישראל (טרם פורסם)). במקרה זה, מלבד טענות לאקוניות וסתמיות של העותר, לא עולה כל אפשרות לקיומו של משוא פנים ולא כל שכן "אפשרות ממשית" לכך.

זאת ועוד אחרת: העותר אינו קובל על החלטה ספציפית כזו או אחרת שניתן להתייחס אליה כל עיקר, אלא מדבר הוא על "בדרך כלל". משלא הועלתה טענה נגד החלטה ספיציפית, לא ניתן להתייחס לטענות העותר לגופן. כמו-כן, הלכה היא כי טענת פסלות יש להעלות בהזדמנות הראשונה. בענייננו, לא כך נהג העותר כעולה מבקשתו.

לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.