ע"א 593/14 קל אוטו פרוייקטים (2001) בע"מ נ. מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ

א.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט גייפמן ) מיום 18.12.13 בת"א 11329-05-10, בגדרו נתקבלה באופן חלקי תביעה כספית שהגישה המשיבה כנגד המבקשת. המבקשת חויבה לשלם למשיבה סך של 475,541 ש"ח (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ומע"מ) וכן הוצאות ושכר טרחה בסך 50,000 ש"ח.

רקע

ב.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המשיבה רכשה מקרקעין ברחוב אנילביץ' 52 בתל אביב, הידועים כגוש 7108 חלקה 14. המקרקעין נרכשו מנאמן, שבתורו רכש את הזכויות בהם מחוכריהם המקוריים בעבור שבעה שותפים. המבקשת היתה אחת מהשותפים.

ג.

כעולה מפסק הדין (סעיף 3), המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקשת על סך 3,325,000 ש"ח בגין אבדן רווחי שכירות – חוסר היכולת ליהנות מפירות הבניין – לתקופה בת שבעה עשר חודשים ומחצה. לפי הנטען, התנגדותה של המבקשת למכירתם של המקרקעין גרמה לעיכוב זה.

ד.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 18.12.13 נאמר (פסקה 5), כי התנגדותה של המבקשת למכירת המקרקעין למשיבה גרמה לעיכוב של ארבעה עשר חודשים. נאמר, כי "התנגדות חברת קל אוטו [המבקשת –א"ר] לעסקה לאחר כריתת ההסכם עם הנאמן, שהוסמך למכור את הנכס גם בשמה, היתה בניגוד להוראות הסכם השיתוף עליו חתמה ושניתן לו תוקף פסק דין. חברת קל אוטו ניסתה בכל דרך לסכל את העסקה בין הנאמן לבין חברת אגבבה [המשיבה – א"ר]. לא היה הצדק להתנגדות זו ולדרך פעולתה של חברת קל אוטו ...". עם זאת נאמר בפסק הדין (פסקה 6), כי הנזק של עיכוב הבניה נגרם גם כתוצאה מהתנהלותה של המשיבה עצמה ושל גורמים אחרים, שאינם קשורים למבקשת. בית המשפט ייחס למבקשת אחריות ל-30% מהנזק, ולמשיבה – 70%. בית המשפט קבע (עמ' 18), כי את תחשיב הנזק יש לערוך לפי דמי שכירות של תעשיה עתירת ידע, קרי, 55.5 ש"ח למטר, וכי סך כל הנזק בתקופת העיכוב עומד על 1,585,137 ש"ח. כפועל יוצא של האחריות שייחס לה בית המשפט, חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 475,541 ש"ח (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ומע"מ) וכן הוצאות ושכר טרחה בסך 50,000 ש"ח.

הבקשה

ה.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, ובמקביל עתרה לעיכוב ביצועו, ולחלופין להפקדת סכום פסק הדין בקופת בית המשפט. חלק הארי של הבקשה לעיכוב ביצוע נסב על סיכויי הערעור, ונטען בה כי אלה גבוהים. עוד נטען בבקשה לעיכוב ביצוע, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת; נטען, כי נראה שלמשיבה אין מימון כספי לצורך בניית הפרויקט, וכי בעבר הורשעו המשיבה ומנהלה בעבירות של שימוש במקרקעין בסטיה מהיתר.

ו.

בתגובת המשיבה מיום 2.2.14 (לפי החלטה מיום 23.1.14) נטען, כי סיכויי הערעור שהגישה המבקשת – נמוכים. המשיבה הודיעה, כי בכוונתה לערער על קביעות מסוימות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שלפי הטענה קיפחו אותה. באשר למאזן הנוחות נטען, כי זה נוטה לטובת המשיבה, באשר היא "חברה מבוססת, סולבנטית, בעלת חוסן כלכלי איתן ואין שום חשש כי לא תוכל לעמוד בהשבת סכומי זכייתה" (סעיף 29 לתגובה).

הכרעה

ז.

לאחר העיון בבקשה, בתגובה ובנספחיהן, חוששני כי לא אוכל להיעתר לבקשה.

ח.

ככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כנודע, על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי לערעור סיכויים סבירים להתקבל; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. כאשר עסקינן בהחלטה שעניינה חיוב כספי, הנטייה תהא שלא לעכב את ביצועה אלא במקרים חריגים. חוששני, כי ענייננו אינו בא בקהלם של אותם חריגים.

ט.

באשר למאזן הנוחות, זה אינו נוטה לטובתה של המבקשת. בבקשה לעיכוב ביצוע נטען (סעיפים 57-56), כי נראה שלמשיבה אין מימון כספי לצורך בניית הפרויקט, ואף לא ליווי בנקאי. המבקשת אף נדרשה, בהקשר חוסנה הפיננסי של המשיבה, לגזר דין שניתן נגדה ונגד מנהלהּ לפני למעלה מחמש שנים, ביום 3.11.08. ספק אם טענות אלה יכלו כשלעצמן לבסס טענה בדבר חשש להשבת המצב לקדמותו, כפי הנטען בבקשה, שכן "טענה בנוגע לחוסר יכולתו של הזוכה להשיב את שזכה בו אם תתהפך התוצאה בערעור אינה יכולה להיטען בעלמא" (ע"א 2730/13 פלוני נ' פלוני (30.5.13, השופטת ברק-ארז), בפסקה 11). מכל מקום, המשיבה טענה בתגובתה (סעיף 29) כי

היא חברה מבוססת וסולבנטית, בעלת חוסן כלכלי איתן. לתגובת המשיבה צורף תצהירו של מנהלהּ, בו נאמר כי נכון ליום 30.1.14 בונה המשיבה כ-200 יחידות דיור וכ-6000 מ"ר של שטחי מסחר בבית שמש ובפתח תקוה (סעיף 5); וכי לחברה נכסים שונים, המושכרים ומניבים הכנסה חודשית (סעיף 6). עוד נאמר, כי המקרקעין נשוא ההליכים דנא נרכשו – בסכום של כ-5 מליון ש"ח – ממקורותיה של החברה, מבלי להיזקק למקור מימון חיצוני כלשהו (סעיף 7).

י.

מן האמור עולה איפוא, כי המבקשת לא הראתה שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, ואדרבה – דומה כי בהקשר זה, במכלול, נוטה הכף לטובתה של המשיבה. בנסיבות אלה, לא אדרש לסיכויי הערעור, ואסתפק באמירה כי על פני הדברים הללו אינם נחזים להיות גבוהים, בוודאי לא באופן שיש בו כדי להתגבר על הקביעות בעניין מאזן הנוחות.

כללם של דברים

יא.

לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשת תישא בהוצאותיה ובשכר טרחתה של המשיבה בסכום כולל של 6,000 ש"ח.