ע"א 5940/98 שמעון כהן נ. שמעון בן שטרית

המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שענינו תביעה לפיצויים בגין פגיעה שנגרמה למערער בתאונת דרכים במהלך עבודתו כעובד בחברת "סולל בונה". בית המשפט קיבל בחלקה את תביעתו ומכאן הערעור.

בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון. הבקשה אף נתמכת בתעודה של הלשכה לסיוע משפטי בדבר חוסר יכולתו הכלכלית של המערער לשאת בתשלום האגרה.

למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי מצבו הכלכלי של המערער קשה, על כן, ולאור התעודה האמורה אני פוטרת את המערער מתשלום האגרה.

אשר להפקדת הערבון הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית האם שולמו למערער כספים על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערער בבקשה מציין כי "טרם הועבר מחברת הביטוח הסכום שנפסק למערער" (ס' 4 לבקשה מיום 24.9.98).

המשיבים מתנגדים לבקשה לפטור. המשיבים הודיעו לבית המשפט ביום 7.10.98, כי פרט לתשלומים התכופים שולמו למערער בתאריך 20.9.98 פיצויים בסך 167,037 ש"ח על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בדיון שהתקיים בפני אישרה באת כוחו של המבקש כי התקבל הסכום האמור. לטענתה לאחר ניכוי הוצאות ושכר טרחה קיבל המבקש סכום של 117,000 שקל וכי בסכום זה עשה המבקש שימוש לכיסוי חובות אליהם נקלע משנת 1988 (במשך עשר שנים מאז קרות התאונה).

הדין עם המשיבים. ראשית, המבקש לא התכבד ופרט את הוצאותיו, ומדוע אחד מבניו שסיים צבא אינו עובד וחי בבית. אולם, הסיבה המרכזית לכך שאין לפטור את המערער מהפקדת ערבון היא שסכום פסק הדין שולם למערער ביום 20.9.98. הערעור הוגשה לבית משפט זה ביום 24.9.98. על המערער היה להיכבד ולהפריש מהסכום שקיבל ארבעה ימים קודם לכן סכום להפקדת ערבון.

משלא עשה כן אינו יכול להתלות כעת במצבו הכלכלי הקשה. (ר' לעניין זה ע"א 1324/93 אבו גרקוד נ' רותם חברה לבטוח בע"מ תקדין עליון 94(2) 1793).

עם זאת, לאור מצבו הכלכלי אני מעמידה את סכום הערבון על 20,000 שקל ומאפשרת למערער להפקידו בשני תשלומים של 10,000 שקלים כל אחד. הראשון עד ליום 1.2.2000 והשני עד ליום 1.3.2000.

בנסיבות הענין אין צו להוצאות.