ע"א 5984/08 נפתלי רבינוביץ נ. עירית ירושלים

1.

המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה בעילה של "חיים בעוולה" ו"הולדה בעוולה" נגד המשיבים. משיבה 4 הגישה הודעת צד ג' נגד המערערים 2 ו-3. במהלך המשפט הגיעו המערערים להסדר פשרה עם המשיבה 4. במסגרת הסדר הפשרה ההודעה נגד המערערים 2 ו-3 נדחתה. בפסק הדין החלקי שניתן על-פי הסכם הפשרה בין המערערים למשיבה 4, אישר בית המשפט את חלקה של משיבה 4 באחריות בשיעור 25%. בפסק הדין הסופי פסק בית המשפט כי אחריותה של משיבה 4 היא בשיעור של 30%.

2.

בערעור המקורי שהוגש לבית משפט זה לא צורפה משיבה 4 כצד לערעור. בהחלטתי מיום 12.8.09 התרתי למערערים להגיש הודעת ערעור מתוקנת, בה תיכלל גם משיבה 4, מאחר שהיא הייתה צד להליך בערכאה הדיונית. ציינתי באותה החלטה כי "השאלה אילו טענות רשאים המערערים להעלות נגד הסתדרות מדיצינית הדסה נוכח הסכם הפשרה ביניהם אינה משליכה על עצם צירופה כמשיבה בערעור".

3.

בהודעת הערעור המתוקנת, שהוגשה ביום 17.8.2009, הוסיפו המערערים פרק לעניין אחריות משיבה 4 (סעיפים 72 עד 75 להודעת הערעור המתוקנת). בפרק זה טוענים המערערים כי טעה בית המשפט בכך שבפסק הדין הסופי התעלם מחלוקת האחריות כפי שנקבעה בין הצדדים בהסכם הפשרה עם משיבה 4.

4.

משיבים 1 ו-3 מבקשים את מחיקתם של סעיפים 72 עד 75 מהודעת הערעור המתוקנת. לטענתם, הוספת הפרק מנוגדת להחלטה המתירה את תיקון הודעת הערעור ונגועה בחוסר תום לב. נטען כי מטרת המערערים היא להוסיף טענות החותרות להקטנת חלקה באחריות של משיבה 4, עימה הם התפשרו, טענות אשר לא נכללו בהודעת הערעור המקורית. בכך מבקשים המערערים, על פי הנטען, לרפא את מחדלם שלא כדין. המערערים מתנגדים לבקשה.

5.

לאחר עיון בעמדות בעלי הדין ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על מחיקת סעיפים 72 – 75 מהודעת הערעור המתוקנת. כידוע, הגישה בכל הנוגע לתיקון כתבי בית דין, גם בערעור, הינה ליברלית (ראו: חמו בן נון, הערעור האזרחי 259 (1997) וכן ע"א 5338/03 וקסטמן נ' בנק לאומי לישראל

(לא פורסם, 22.2.05)). המטרה היא לאפשר לערכאת הערעור לדון בכל השאלות שבמחלוקת, אך בה בעת להימנע מסרבול ההליך ומפגיעה בצד שכנגד.

אמנם, הבקשה לתיקון כתב הערעור התייחסה לצירוף משיבה 4 ולא להוספת טענות בעניין אחריותה. אולם התנהלות זו אינה מצדיקה לשלול מן המערערת את זכות הטיעון בשלב מקדמי זה של ההליך. ואת האפשרות להציג את מלוא טענותיה. שוכנעתי כי נוכח הטיעונים המועלים בערעורים האחרים המופנים נגד פסק הדין והשלב הדיוני בו מצוי ההליך, תיקון הודעת הערעור לא גרם לסרבול הדיון ולפגיעה מהותית במשיבים. האחרונים אף לא הצביעו בבקשתם על אינטרס נגדי בר הגנה שנפגע מתיקון הודעת הערעור באופן בו תוקנה. יוער כי הקביעה הסופית בשאלה האם להתיר את הטיעון של המערערים בענין אחריות משיבה 4 מסורה לשיקול דעתו של ההרכב שידון בתיק. כל שנקבע בהחלטה זו הוא שאין הצדקה לחסום את הטיעון בשלב מקדמי זה. אין בכך כדי למנוע מן המשיבים 1 -3 לטעון לעניין הנדון במסגרת הסיכומים והשלמת הטיעון על-פה לפני ההרכב.

הבקשה נדחית. כל צד ישא בהוצאותיו.