החלטהעליוןבית המשפט העליון4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6018/99 חלד פקיה נ. אורי יואלי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה והפקדת ערבון בערעורבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בערעור אזרחי בשל חסרון כיס

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשת המערער לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון בערעור על פסק דין בתביעת נזיקין, מאחר שלא עמד בנטל להוכיח חסרון כיס, בין היתר לאור הפקדות חיסכון ויתרת זכות בחשבון הבנק והכנסות נוספות. בית המשפט ציין כי גם סיכויי הערעור נתונים בספק בשל קביעות עובדתיות מנומקות. עם זאת נקבע ערבון בסכום נמוך של 15,000 ש"ח בהתחשב במגבלותיו הפיזיות.

העובדות

המערער, שנפגע בתאונת עבודה כשהותקף בתחנת דלק בעת שישן במקום, נותר עם נכות קשה בראשו. תביעתו נדחתה ללא צו להוצאות לאחר שנקבע כי גובה הנזק נמוך מתגמולי המל"ל המהוונים. המערער טען כי הוא מתפרנס מקצבת ביטוח לאומי ומעבודות מזדמנות, אך דף חשבון הבנק שהגיש הראה הפקדות קבועות, חיסכון והיתרת זכות של כ-4,000 ש"ח ביום הגשת הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המערער עמד בנטל להוכיח שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם אגרה ולהפקיד ערבון בערעור?
  2. 2.האם מתקיים סיכוי טוב לזכות בערעור כתנאי נוסף למתן פטור מהפקדת ערבון?
  3. 3.מהו גובה הערבון שייקבע כאשר הבקשה לפטור נדחית?

הלכות

  1. 1

    המבקש שטען לחסרון כיס לא עמד בנטל להוכיח שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון, ולכן הבקשה נדחתה.

    ״המערער לא עמד בנטל להוכיח כי מצבו אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון, ודין הבקשה להידחות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תנאי נוסף לפטור מערבון הוא קיומו של סיכוי טוב לזכות בהליך, והסיכוי נתון בספק כאשר פסק הדין מנומק ומבוסס על קביעות עובדתיות שערכאת הערעור לא תתערב בהן.

    ״שכן פסק הדין מנומק ומפורט היטב, ומבוסס במידה רבה על קביעות עובדתיות אשר ספק רב אם ערכאת הערעור תמצא לנכון להתערב בהם.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בהיעדר פטור, גובה הערבון נקבע על הצד הנמוך בשים לב למגבלותיו הפיזיות של המבקש המגבילות את יכולת השתכרותו.

    ״לענין גובה הערבון, אני מביאה בחשבון את מגבלותיו הפיזיות של המערער, אשר מגבילות בודאי את יכולת ההשתכרות שלו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חסרון כיס
  • פטור מאגרה
  • הפקדת ערבון
  • ערבון בערעור
  • נכות
  • תאונת עבודה
  • מצבו הכלכלי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א

6018/99

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המערער

:

חלד

פקיה

נגד

המשיבים

:

1.

אורי יואלי

2.

חב' אורי יואלי בע"מ

3.

כלל חב' לביטוח בע"מ

בקשה לפטור מאגרה וערבון

תאריך

הישיבה: כ"ז בתשרי תש"ס (7.10.99)

בשם

המערער: עו"ד גנסין דורון

בשם

המשיבים: עו"ד חנן לוי

החלטה

המערער הגיש בקשה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בערעור בשל חסרון כיס. עיקרי העובדות הן כדלקמן:

המערער היה עובד הנתבעים, ובתחנת דלק השייכת להם. בעת שישן במקום הותקף ונפגע בראשו מחפץ קהה וכבד. כתוצאה מהאירוע, שהוכר כתאונת עבודה, נפגע קשה בראשו, ונגרמה לו נכות. בבית המשפט המחוזי נדונה תביעתו של המערער נגד המשיבים 1,2 בערעור זה ונגד משיבה 3 שצורפה כצד ג'. בשלב הראשון קבע בית המשפט (כב' השופט א. רובינשטין) כי המשיבים נושאים באחריות לאירוע במלואה. בשלב השני (בפני כב' השופט מ. גל) נקבע גובה הנזק שנגרם למערער. כיון שהסכום שנקבע היה נמוך מתגמולי המל"ל המהוונים שהמערער היה זכאי להם, נדחתה התביעה ללא צו להוצאות. על כך נסוב הערעור.

בבקשה לפטור מאגרה ומערבון טוען המערער כי הוא מתפרנס " בעיקר מקיצבת ביטוח לאומי בערך של 2.200 לחודש" (ההדגשה אינה במקור), וכי לאחר מאמצים עלה בידו לגייס סך 3,000 ש"ח לצורך אגרת בית משפט וערבון. עוד טען כי החסכונות המעטים שצבר בעבר נגנבו על ידי נוכלים שניצלו את נכותו וגנבו את חסכונותיו בסך 70,000 ש"ח עוד הוסיף כי אין בבעלותו בית, מכונית או רכוש משמעותי אחר, וכי הוא מתגורר בבית הוריו.

בחקירתו הבהיר המערער כי החסכונות נצברו מסכום של 47,000 ש"ח שקיבל מן המל"ל, וכן 23,000 ש"ח נוספים שחסך בבנק ממשכורותיו. המערער לא הציג מסמכים כלשהם המעידים על הכנסותיו או על העדרן, אולם איפשרתי לו להגיש לאחר הדיון תדפיסים מחשבון הבנק שלו, והמערער אכן הגיש דף חשבון, אליו אתייחס בהמשך.

בעלי הדין חלוקים ביניהם בדבר התקיימותם של שני התנאים למתן פטור מהפקדת ערבון, דהיינו הן לגבי מצבו הכלכלי של המערער, והן לגבי סיכויי הערעור. אפתח בראשון מביניהם.

כאמור הגיש המערער דף חשבון המעיד על התנועות שנעשו בחשבונו בבנק הבינלאומי במהלך כחצי שנה. הפעולות בחשבון זה מועטות; שלוש ארבע פעולות בחודש ואף פחות מכך. אין בהן עדות לתשלומים כגון חשמל, מים, קניות שוטפות לצרכי הבית וכיוצא בהן, כך שברור שחשבון זה אינו משקף את אורח חייו של המערער, בין משום שהוצאות והכנסות אחרות שלו אינן עוברות דרך חשבון הבנק, בין משום שהן משתקפות בחשבון בנק אחר. מכל מקום, האפשרות לאמוד את מצבו הכלכלי של המערער על פי תנועות חשבון זה מוגבלת. עם זאת, מספר פעולות מבוצעות בחשבון מידי חודש: האחת - הפקדת גימלת המל"ל בסכום של 2,378 ש"ח (גבוה מעט מן הסכום המופיע בתצהיר המערער), והשניה הוראת קבע של תכנית חיסכון בסכום של כ534- ש"ח מידי חודש. החשבון מצוי במשך כל התקופה ביתרת זכות, ההולכת ומצטברת לסכומים של כ6,500 ש"ח במקרה אחד וכ5.500- ש"ח במקרה השני, ואז נמשך סכום היתרה במזומן.

הארכתי בתיאור פעולות אלו כיון שניתן להסיק מהן בבירור שמצבו של המערער אינו כפי שנטען בבקשתו. אדם המתקיים בקושי אינו מפריש מידי חודש כחמישית מהכנסותיו לתכנית חיסכון, ואינו מניח לסכומים של אלפי ש"ח להצטבר בחשבונו ללא שימוש וללא השקעה במשך חודשים.

יתר על כן: דף חשבון הבנק מראה כי ביום הגשת הבקשה, בה טען המבקש כי עלה בידו אך בקושי לגייס סכום של 3,000 ש"ח דמי אגרה וערבון גם יחד, בו ביום היה חשבון הבנק ביתרת זכות של כ4,000- ש"ח.

כל האמור לעיל מעורר ספקות כבדים באשר לנקיון כפיו של המערער, ומכל מקום יש בו כדי להוכיח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו כצעקתו. עובדות נוספות מחזקות מסקנה זו עוד יותר:

בבקשת הפטור טוען המערער כי הוא מתפרנס בעיקר מקיצבת הביטוח הלאומי. בתצהירו הוסיף כי הוא עובד עבודות מזדמנות, בלתי סדירות, משתכר מעבודות ניקיון ומרוויח, כטענתו, כמה מאות שקלים כל חודש. בפסק הדין נקבע כממצא כי המערער עבד, עובר לעדותו, לא כממלא מקום מפעם לפעם, אלא כעובד קבוע במסעדה. (עמ' 10,11 לפסק הדין בעניין הנזק). אין, איפוא, ספק כי למערער מקורות הכנסה נוספים. המערער לא פירש במדויק את היקפם ולא הביא ראיות חיצוניות המאפשרות לקבוע זאת. בהתחשב בעובדות שנקבעו בפסק הדין ובאמור לעיל בנוגע לחשבון הבנק, נראה כי מדובר בהכנסות משמעותיות.

מכל מקום, טענת המערער כאילו אין בידו דבר מלבד 3,000 ש"ח שהשיג בדוחק אינה נכונה. המערער לא עמד בנטל להוכיח כי מצבו אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון, ודין הבקשה להידחות.

למעלה מן הצורך אוסיף כי גם התנאי הנוסף לפטור מערבון, קיומו של סיכוי טוב לזכות בהליך (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח', פ"ד מד (2) 383), אף הוא נתון בספק ככל שהוא נוגע למערער. שכן פסק הדין מנומק ומפורט היטב, ומבוסס במידה רבה על קביעות עובדתיות אשר ספק רב אם ערכאת הערעור תמצא לנכון להתערב בהם.

החלטתי, איפוא, לדחות את הבקשה. עם זאת, לענין גובה הערבון, אני מביאה בחשבון את מגבלותיו הפיזיות של המערער, אשר מגבילות בודאי את יכולת ההשתכרות שלו. בהחלטתי קבעתי, אמנם, כי הכנסותיו של המערער גבוהות מן הנטען על ידו, אך עדיין אין מקום להניח כי הן גבוהות במיוחד. לפיכך אני קובעת את גובה הערבון בתיק זה על הצד הנמוך, ומעמידה אותו על 15,000 ש"ח. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ט בכסלו

תשס"א (26.12.00).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99060180.

V01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 329/90

הלכות

  1. 1המבקש שטען לחסרון כיס לא עמד בנטל להוכיח שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון, ולכן הבקשה נדחתה.
  2. 2תנאי נוסף לפטור מערבון הוא קיומו של סיכוי טוב לזכות בהליך, והסיכוי נתון בספק כאשר פסק הדין מנומק ומבוסס על קביעות עובדתיות שערכאת הערעור לא תתערב בהן.
  3. 3בהיעדר פטור, גובה הערבון נקבע על הצד הנמוך בשים לב למגבלותיו הפיזיות של המבקש המגבילות את יכולת השתכרותו.