פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
6018/99
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המערער
:
חלד
פקיה
נגד
המשיבים
:
1.
אורי יואלי
2.
חב' אורי יואלי בע"מ
3.
כלל חב' לביטוח בע"מ
בקשה לפטור מאגרה וערבון
תאריך
הישיבה: כ"ז בתשרי תש"ס (7.10.99)
בשם
המערער: עו"ד גנסין דורון
בשם
המשיבים: עו"ד חנן לוי
החלטה
המערער הגיש בקשה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בערעור בשל חסרון כיס. עיקרי העובדות הן כדלקמן:
המערער היה עובד הנתבעים, ובתחנת דלק השייכת להם. בעת שישן במקום הותקף ונפגע בראשו מחפץ קהה וכבד. כתוצאה מהאירוע, שהוכר כתאונת עבודה, נפגע קשה בראשו, ונגרמה לו נכות. בבית המשפט המחוזי נדונה תביעתו של המערער נגד המשיבים 1,2 בערעור זה ונגד משיבה 3 שצורפה כצד ג'. בשלב הראשון קבע בית המשפט (כב' השופט א. רובינשטין) כי המשיבים נושאים באחריות לאירוע במלואה. בשלב השני (בפני כב' השופט מ. גל) נקבע גובה הנזק שנגרם למערער. כיון שהסכום שנקבע היה נמוך מתגמולי המל"ל המהוונים שהמערער היה זכאי להם, נדחתה התביעה ללא צו להוצאות. על כך נסוב הערעור.
בבקשה לפטור מאגרה ומערבון טוען המערער כי הוא מתפרנס " בעיקר מקיצבת ביטוח לאומי בערך של 2.200 לחודש" (ההדגשה אינה במקור), וכי לאחר מאמצים עלה בידו לגייס סך 3,000 ש"ח לצורך אגרת בית משפט וערבון. עוד טען כי החסכונות המעטים שצבר בעבר נגנבו על ידי נוכלים שניצלו את נכותו וגנבו את חסכונותיו בסך 70,000 ש"ח עוד הוסיף כי אין בבעלותו בית, מכונית או רכוש משמעותי אחר, וכי הוא מתגורר בבית הוריו.
בחקירתו הבהיר המערער כי החסכונות נצברו מסכום של 47,000 ש"ח שקיבל מן המל"ל, וכן 23,000 ש"ח נוספים שחסך בבנק ממשכורותיו. המערער לא הציג מסמכים כלשהם המעידים על הכנסותיו או על העדרן, אולם איפשרתי לו להגיש לאחר הדיון תדפיסים מחשבון הבנק שלו, והמערער אכן הגיש דף חשבון, אליו אתייחס בהמשך.
בעלי הדין חלוקים ביניהם בדבר התקיימותם של שני התנאים למתן פטור מהפקדת ערבון, דהיינו הן לגבי מצבו הכלכלי של המערער, והן לגבי סיכויי הערעור. אפתח בראשון מביניהם.
כאמור הגיש המערער דף חשבון המעיד על התנועות שנעשו בחשבונו בבנק הבינלאומי במהלך כחצי שנה. הפעולות בחשבון זה מועטות; שלוש ארבע פעולות בחודש ואף פחות מכך. אין בהן עדות לתשלומים כגון חשמל, מים, קניות שוטפות לצרכי הבית וכיוצא בהן, כך שברור שחשבון זה אינו משקף את אורח חייו של המערער, בין משום שהוצאות והכנסות אחרות שלו אינן עוברות דרך חשבון הבנק, בין משום שהן משתקפות בחשבון בנק אחר. מכל מקום, האפשרות לאמוד את מצבו הכלכלי של המערער על פי תנועות חשבון זה מוגבלת. עם זאת, מספר פעולות מבוצעות בחשבון מידי חודש: האחת - הפקדת גימלת המל"ל בסכום של 2,378 ש"ח (גבוה מעט מן הסכום המופיע בתצהיר המערער), והשניה הוראת קבע של תכנית חיסכון בסכום של כ534- ש"ח מידי חודש. החשבון מצוי במשך כל התקופה ביתרת זכות, ההולכת ומצטברת לסכומים של כ6,500 ש"ח במקרה אחד וכ5.500- ש"ח במקרה השני, ואז נמשך סכום היתרה במזומן.
הארכתי בתיאור פעולות אלו כיון שניתן להסיק מהן בבירור שמצבו של המערער אינו כפי שנטען בבקשתו. אדם המתקיים בקושי אינו מפריש מידי חודש כחמישית מהכנסותיו לתכנית חיסכון, ואינו מניח לסכומים של אלפי ש"ח להצטבר בחשבונו ללא שימוש וללא השקעה במשך חודשים.
יתר על כן: דף חשבון הבנק מראה כי ביום הגשת הבקשה, בה טען המבקש כי עלה בידו אך בקושי לגייס סכום של 3,000 ש"ח דמי אגרה וערבון גם יחד, בו ביום היה חשבון הבנק ביתרת זכות של כ4,000- ש"ח.
כל האמור לעיל מעורר ספקות כבדים באשר לנקיון כפיו של המערער, ומכל מקום יש בו כדי להוכיח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו כצעקתו. עובדות נוספות מחזקות מסקנה זו עוד יותר:
בבקשת הפטור טוען המערער כי הוא מתפרנס בעיקר מקיצבת הביטוח הלאומי. בתצהירו הוסיף כי הוא עובד עבודות מזדמנות, בלתי סדירות, משתכר מעבודות ניקיון ומרוויח, כטענתו, כמה מאות שקלים כל חודש. בפסק הדין נקבע כממצא כי המערער עבד, עובר לעדותו, לא כממלא מקום מפעם לפעם, אלא כעובד קבוע במסעדה. (עמ' 10,11 לפסק הדין בעניין הנזק). אין, איפוא, ספק כי למערער מקורות הכנסה נוספים. המערער לא פירש במדויק את היקפם ולא הביא ראיות חיצוניות המאפשרות לקבוע זאת. בהתחשב בעובדות שנקבעו בפסק הדין ובאמור לעיל בנוגע לחשבון הבנק, נראה כי מדובר בהכנסות משמעותיות.
מכל מקום, טענת המערער כאילו אין בידו דבר מלבד 3,000 ש"ח שהשיג בדוחק אינה נכונה. המערער לא עמד בנטל להוכיח כי מצבו אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון, ודין הבקשה להידחות.
למעלה מן הצורך אוסיף כי גם התנאי הנוסף לפטור מערבון, קיומו של סיכוי טוב לזכות בהליך (בש"א 329/90, אברך נגד גרוגר ואח', פ"ד מד (2) 383), אף הוא נתון בספק ככל שהוא נוגע למערער. שכן פסק הדין מנומק ומפורט היטב, ומבוסס במידה רבה על קביעות עובדתיות אשר ספק רב אם ערכאת הערעור תמצא לנכון להתערב בהם.
החלטתי, איפוא, לדחות את הבקשה. עם זאת, לענין גובה הערבון, אני מביאה בחשבון את מגבלותיו הפיזיות של המערער, אשר מגבילות בודאי את יכולת ההשתכרות שלו. בהחלטתי קבעתי, אמנם, כי הכנסותיו של המערער גבוהות מן הנטען על ידו, אך עדיין אין מקום להניח כי הן גבוהות במיוחד. לפיכך אני קובעת את גובה הערבון בתיק זה על הצד הנמוך, ומעמידה אותו על 15,000 ש"ח. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.
ניתנה היום, כ"ט בכסלו
תשס"א (26.12.00).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99060180.
V01