פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א 6040/03
- ח'
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המערערת:
א.י.ע. יובלים השקעות
נ ג ד
המשיבים:
1. רו"ח
חיים קמיל
2. בוני הבירה בניה והשקעות בע"מ
3. פורשי כנף בע"מ
4. כונס הנכסים הרשמי
5. הבנק המזרחי המאוחד בע"מ
6. הבנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ
7. בנק לאומי לישראל בע"מ
8. טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ
9. דירות נ.שקד בע"מ
10. שמואל בילאור וועד 48 משפחות
בקשה להגדלת סכום הערבון
החלטה
בפניי בקשות של המשיבים 1 ו-10 להגדלת סכום הערבון בהליך שבכותרת. לטענת המשיב 1, הגדלת הערבון (שהועמד על סך של 40,000 ₪) מתחייבת נוכח היקף הערעור, מספרם הרב של המשיבים (10 במספר), ואי תשלום הוצאות בסך 40,000 ₪ שהושתו בערכאה הקודמת על המערערת, כלפי משיב 1. גם משיבים 10 עותרים בבקשה דומה. יצויין, כי מבקשת משיבים 10 עולה כי מרבית המשיבים בהליך זה לא נטלו חלק בהליך בבית משפט קמא, אך חלקם נטלו חלק פעיל בבקשה לעיכוב ביצוע בגדרי הליך הערעור, ועל כן קיימת אפשרות מעשית כי אם יידחה ההליך, יזוכו בהוצאות.
המערערת מתנגדת למבוקש, שכן לטענתה מאז ההחלטה על גובה הערבון לא אירע שינוי בנסיבות המצדיק שינוי בגובה הערבון, וכמו כן לטענתה הינה חברה איתנה, וסיכויי ההליך שהגישה טובים. עוד טוענת יובלים, כי המשיב 1 מעכב תחת ידו סכום הוצאות בשיעור של יותר מ-500 אלף ₪ המגיע למערערת, וכי המשיב 4, כונס הנכסים הרשמי, מחזיק בידו סכום נוסף של כשלושה מליון ₪ המגיע לה. המערערת אף מפנה להחלטה מיום 4.9.03, המורה לנאמן, לטענתה, לשלם לה את סכום ההוצאות האמור. יוער, כי אין המשיב 1 מגיב לטענה זו, בתגובה שהגיש.
הכלל הבסיסי הוא, שגובה הערבון צריך לשקף את שיעור ההוצאות הצפוי בהליך, אם זה יידחה. תכלית הערבון היא לשמש בטוחה לחיוב אפשרי בהוצאות, ועל כן נקבע הערבון בדרך של הערכה כללית בדבר שיעור ההוצאות הצפוי. בגדר זה, יש להביא בחשבון את מורכבות ההליך והיקפו; את מספר בעלי הדין המיוצגים באופן נפרד; את שוויו של ההליך; את גובה ההוצאות בערכאה הקודמת; ואת גובה ההוצאות שהושת על ידי בית משפט זה בהליכים דומים בעבר. ניתן להביא בחשבון גם קיומה של בטוחה הולמת בידי אחד מבעלי הדין (כגון חיוב נגדי שלו כלפי המערער).
במקרה זה, מספר המשיבים רב, עשרה. חלקם הגדול לא נטלו חלק פעיל בהליך שהתקיים בערכאה הקודמת, אך ארבעה מהם לקחו חלק פעיל דיים על מנת שיזוכו בהוצאות בבית משפט קמא. כמה משיבים נוספים (משיבה 2, משיב 5, ומשיב 7) לקחו חלק בהליך של בקשה לעיכוב ביצוע, אך מרביתם לא ראו להגיש בקשה דומה לזו שבפניי להגדלת הערבון. במצב זה, קיימת אי בהירות בשאלה כמה משיבים, ואיזה משיבים, יש להביא בחשבון לצורך קביעת הערבון. שוויו של ההליך רב, כפי שעולה מן הסכומים הנזכרים בהחלטת הערכאה הקודמת וממהות ההליך, דיון בשאלת רכישת עסקיה של חברת בנייה גדולה. המדובר בהליך מורכב, ואף עובדה זו עולה מהיקפה ומהנמקתה של החלטת הערכאה הקודמת. גובה ההוצאות הכולל שהושת על ידי הערכאה הקודמת עומד על סך של 100,000 ₪ (לטובת הנאמן, משיבה 3, ומשיבים 9 ו-10). כנגד אלה, נראה כי למשיב 1 ערובה הולמת להוצאות אם ייפסקו לטובתו, וזאת נוכח החיוב שהושת עליו לטובת המערערת.
התוצאה הכוללת של שיקולים אלה היא, כי הערבון בסך 40,000 ₪, שנקבע על ידי המזכירות, נמוך מן הנדרש על מנת להבטיח את ההוצאות הצפויות בהליך אם זה יידחה. בהקשר זה עליי להביא בחשבון גם הוצאות שיתכן וייפסקו לטובת משיבים שלא ביקשו את הגדלת הערבון, שכן קיומם של משיבים אלה נוטה לכרסם בזכות של מבקשי הגדלת הערבון להיפרע מן הערבון, ובדרך זו, פוגע ביכולת הבטוחה שניתנה להגשים את תכליתה. התוצאה הסופית היא, שאני מחליט להגדיל את הערבון לסך של 75,000 ₪. ההפרש בין סכום הערבון שהופקד לסכום הנ"ל יופקד תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך, בלא צורך בכל הודעה נוספת.
ניתנה היום, ז' בחשוון תשס"ד (2.11.03).
עודד
שחם
ר ש ם