פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
6076/97
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המערערים
:
1.
ישראל מאירוביץ
2.
יצחק אופמן
נגד
המשיב
:
מנהל
מע"מ
בקשה
למשיכת כתבי בי-דין
בשם
המערערים: עו"ד אופיר בלום
בשם
המשיב: עו"ד לילך דיין
החלטה
המערערים הגישו בקשה להגשת ראיה נוספת. הוחלט כי הבקשה תידון על-ידי ההרכב שישמע את הערעור. אף על פי כן, בסיכומים שהגישו מאוחר יותר התייחס בא-כוח המערערים לראיה הנוספת ולתוכנה. לפיכך, ביקש המשיב להורות למערערים למשוך את סיכומיהם ולהגיש סיכומים חדשים בלא התייחסות כאמור, וכן למשוך את הבקשה להוספת ראיה אליה צורפה הראיה עצמה.
המשיב בבקשתו מסתמך על הנחיית כבוד הנשיא (אז) מ' שמגר, שפורסמה בפ"ד מו(3)(1), ולפיה, כל עוד לא הוחלט להתיר הגשת ראיה נוספת, אין להתייחס בסיכומים לראיה שהגשתה התבקשה.
איני מוצאת ממש בהבחנת בא-כוח המערערים, בין בקשות להוספת ראיה שהוגשו לפני או אחרי מתן צו לסיכומים. תכליתה של ההנחיה - למנוע מצב בו בעל דין עושה דין לעצמו, מביא לידיעת בית המשפט את תוכן הראיה ומתייחס אליה כאילו התקבלה, עוד קודם שהוחלט לקבלה. מבחינה זו דין בקשה להוספת ראיה שהוגשה לפני מתן צו לסיכומים, כדין בקשה שהוגשה לאחריו. בשני המקרים, אין מקום להתייחס בסיכומים אל הראיה הנוספת כאילו התקבלה, אם יוחלט לקבל את הראיה הנוספת, יחליט ההרכב שידון בערעור כיצד לאפשר לבעלי הדין להתייחס אליה.
אני מורה, איפוא, למערערים להגיש סיכומים מתוקנים בהתאם להנחיה הנ"ל, תוך עשרים יום מהמצאת החלטה זו.
בתוך אותו מועד יתקנו המערערים את בקשתם לצירוף ראיה נוספת, כך שלא תכלול את הראיה עצמה.
בהסכמת הצדדים, יוגשו סיכומי המשיב תוך ששים יום מהמצאת כתבי בי-דין המתוקנים למשיב.
כיוון שלא התבקשתי, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בטבת תש"ס
(20.12.99).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97060760.
V04