ע"א 613/02 אדי מור נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה י-ם

ביום 1.7.02 ניתן על-ידי במעמד צד אחד, צו לעיכוב ביצוע הריסת מבנה אשר בגינו הוגש ע"א 613/02.

היום, 2.7.02, הגישה המשיבה בערעור, הועדה המקומית לתכנון ובניה - ירושלים, בקשה לביטול הצו. על פי החלטה שנתתי לאחר שהוגשה בקשת הביטול, הוגש לי תצהיר של הממונה על הנכסים בעיריית ירושלים לתמיכה בבקשת הביטול. מהבקשה עולות העובדות הבאות: ההחלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים הדוחה את בקשת עיכוב הביצוע שהגיש המערער ניתנה עוד ביום 17.2.02, ועד ליום 1.7.02 לא פנה המערער לבקש את ביטולה.

נוכח הזמן שחלף, ולאחר שכל האזור כבר פונה במסגרת העבודות הנערכות במקום לצורך הרכבת הקלה, נותר המבנה הנדון, המבנה האחרון שטרם נהרס. בינתיים ננקטו כבר צעדים לביצוע העבודות עוד היום. נזקה של המבקשת אם לא תבוצע ההריסה הוא רב, ואילו נזקו של המערער ניתן לתיקון, גם אם יש לו סיכוי לזכות בערעור שנסב על קבלת דיור חלופי בלבד.

הטעם האחרון, וזה העיקר, המבנה אינו משמש למגורים והוא מבנה נטוש משך זמן רב. דבר זה אושר על ידי המצהיר שבדק את המקום מספר פעמים במשך השנה.

בנסיבות האמורות אני נעתרת לבקשת הועדה המקומית וצו עיכוב הביצוע מבוטל.