ע"א 6173/06 עו"ד תיאודור אורין נ. גרשון צחור (צ'חנובר)

א.בקשת עיכוב ביצוע של חלק מפסק דין בה"פ 863/03, מיום 31.5.06, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט בנימיני), לפיו הורה בית המשפט למבקש לשלם לאגודת גני הדר כפר שיתופי בע"מ (להלן האגודה) את סכום החוב המגיע לה לטענתה בגין הוצאות פיתוח ומיסים שונים בעבור מגרש שהיה שייך במועד יצירת החובות למנוח איסקולסקי משה ז"ל. המבקש הוא מנהל עיזבון המנוח.

ב.במסגרת תפקידו כמנהל עיזבון כרת המבקש ביום 30.5.99 חוזה עם המשיב 1 ורעייתו המנוחה, שהמשיבים 3-2 הם יורשיה, למכירת זכות בעלות במגרש המצוי בתחום היישוב גני הדר. ענייני היישוב מנוהלים על ידי ועד ההנהלה של האגודה. לפי ההסכם חייב היה המבקש להעביר את החזקה במגרש כשהיא נקייה מכל שעבוד, עיקול וחוב. המשיבים שילמו את כל תשלומי המכר (שסכומו הכולל היה 320,000 דולאר) למעט סך של 10,000 דולר. עוד בשנת 1999 התגלעה בין הצדדים להסכם מחלוקת. האגודה טענה כי המשיב חב לה סך של 154,000 ש"ח בגין הוצאות פיתוח ומיסי מקום שהיה חייב המנוח לשלמם. המבקש כפר בחוב זה. בשל המחלוקת בין המבקש לאגודה לא הועבר המגרש על שם המשיבים. למשיבים הוברר, כי ללא תשלום יתרת חוב המנוח לאגודה לא יוכלו לקבל היתרי בנייה ולהתחבר לתשתיות היישוב. בתחילה פנה המשיב לקבלת הוראות מבית המשפט המחוזי בירושלים, הוא בית המשפט של העיזבון, שלבסוף קבע כי "הבקשה חורגת מהמסגרת של בקשה למתן הוראות ודינה להתברר בפני ערכאה מתאימה לאחר שתוגש תובענה על ידי אחד הצדדים". המבקש כמו האגודה לא עשו כן.

ג.בה"פ 863/03 ביקשו המשיבים כי הסכם המכר יושלם לאחר שהמבקש ישלם לאגודה את יתרת החוב לו היא טוענת. כאמור בית המשפט המחוזי קיבל את התובענה והורה למבקש לשלם את החוב הנטען.

ד.בבקשת עיכוב הביצוע כופר המבקש בחוב העיזבון לאגודה, אף מחמת התיישנות, ומעלה טענות שונות כנגדה; סיכויי הערעור לטענת המבקש טובים, ובין השאר נטען בהקשר זה, שחובו של המנוח הוא חוב אישי ואין האגודה יכולה למנוע מהמשיבים להתחבר לתשתיות היישוב מחמת החוב; לא ייגרם כל נזק למשיבים מעיכוב הביצוע והמבקש מוכן להפקיד את סכום החוב בקופת בית המשפט, בעוד שאם ישלם המבקש את החוב לאגודה יקשה עליו לקבלו חזרה אם יתברר בסופו של יום כי אין העיזבון חב דבר לאגודה. עוד צוין, כי בהליך בו תבעו המשיבים את המבקש לפיצויים (ת"א 5034/04 בבית משפט השלום בירושלים) הגיש המבקש ב-2004 הודעת צד ג' נגד האגודה.

ה.המשיבים בתגובתם טוענים כי המבקש מנהל את מלחמתו נגד האגודה על גבם, וכי בית המשפט המחוזי לא חשך את שבט ביקורתו מדרך התנהלות המבקש. לגופו של עניין נטען שסיכויי הצלחתו של הערעור קלושים, מאחר שעניינו בהשגות על קביעות עובדתיות, וכי המבקש לא פירט מה טעם לא יוכל לחזור ולגבות את החוב מהאגודה אם יצדק בדינו.

ו.(1) לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. אין צריך לחזור על ההלכה, כי פסק דין עומד למימוש וביצועו יעוכב, ראשית, אם סיכויי הערעור טובים, ושנית, אם מאזן הנוחות נוטה לכיוון העיכוב, כגון שקשה יהא להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעור (בש"א 86/89 הרפז נ' אחיטוב, פ"ד מג(1) 334, 335, השופט חלימה). במקרה דנן אין התנאים מתקיימים. כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ואסתפק לעניין זה בכך, סעיף 7(ג)(3) להסכם בין הצדדים מיום 30.5.99 קובע כי "בכל מקרה שיידרש מהמוכר תשלום אשר הוא חולק עליו, בין מטעמי התיישנות ובין מכל טעם אחר, וכן בכל מקרה שהמוכר ירצה להשיג, לערער או להתדיין בקשר לכל חיוב כספי שידרש לשלמו – ישולם התשלום הנדרש במחאה כך שלא יתעכב בצוע העברת הנכס לקונה, והמוכר יפעל כרצונו לאחר מכן". בית המשפט קמא פירש את הדברים באורח המחייב את המבקש לשלם לאגודה, שאינה צד לתיק, את הסכום הנדרש. לכאורה סבורני – וכמובן איני קובע מסמרות באשר לערעור – כי המשוכה שעל פניה על המבקש לחלוף בערעור על פרשנות זו היא גבוהה. אך מעבר לכך, גם בגדרי מאזן הנוחות, קשה להעלות על הדעת שהמשיבים נשחקים בהליכים זמן כה רב, לאחר ששילמו תמורת המכירה – כאמור - 310,000 דולאר מתוך 320,000. הסכסוך בין המבקש לאגודה כבודו במקומו, אך רחוק הוא מלהיות מענה לאי הנוחות הרבה הנגרמת למשיבים. המבקש מציע הפקדת הכסף בו מדובר בקופת בית המשפט. השאלה אם דבר זה עונה על בעייתם של המשיבים, שהרי תלויים הם בנכונות האגודה לאשר את קבלת הסכומים בדרך זו. לכך אין תשובה לעת הזאת, וסבורני שמאזן הנוחות נוטה לכיוון המשיבים. גם אין ראיה כי אם ייקבע בסופו של יום, בהליך אחר, שהכספים אינם מגיעים לאגודה, היא לא תוכל להשיבם. לכן לא אוכל להיעתר לבקשה לעיכוב הביצוע. המבקש ישלם למשיבים שכר טרחתו של עורך דינם בבקשה זו בסך 5,000 ₪.