פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
6184/98 - א'
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המערער
:
מיכאל
ליכטברון
נגד
המשיבים
:
1.
הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (בפירוק)
ע"י חליפתה
2.
פורמלי אמקור בע"מ
3.
פורמלי אמרון בע"מ
4.
פורמלי אמפא בע"מ
5.
פורמלי המוסד לביטוח לאומי
6.
פורמלי קופת חולים של ההסתדרות הכללית
בקשה לפטור מערבון
בשם
המערער: עו"ד גליה זלצר ליפשיץ
בשם
המשיבים 1-4: עו"ד אילן ירון
בשם
המשיב 5: עו"ד עירוני
בשם
המשיבה 6: עו"ד ר. וייס
החלטה
המערער נפגע בתאונת דרכים, והפך משותק בשתי רגליו. הוא חולה סיעודי ומתגורר ב"בית גיל הזהב", על אף שהוא בן חמישים ואחת שנים בלבד.
בית המשפט המחוזי פסק למערער פיצוי המשולם חלקו כסכום חד פעמי וחלקו כתשלום עיתי. מן התשלום החד פעמי הורה בית המשפט לנכות תשלומים ששולמו למערער בעבר, תגמולי המוסד לביטוח לאומי, וחלק מתשלום אחזקתו בעבר במוסד, כמפורט בפסק הדין. גם מן התשלומים העיתיים הורה בית המשפט לנכות את קיצבת הביטוח הלאומי.
התוצאה, לטענת המערער, היא יתרה שלילית לחובתו בשני סוגי התשלומים, כך שהן הסכום החד פעמי והן התשלומים העתיים נמוכים מן הסכומים שיש לנכות מהם.
אף על פי כן הגעתי למסקנה שיש לחייב המערער בהפקדת ערבון, כפי שאפרט להלן:
כאמור, מן התשלומים המשולמים למערער קבע בית המשפט כי יש לנכות גימלאות וקיצבאות ביטוח לאומי. אלא שסכומים אלה מנוכים, אמנם, מן הסכום אותו חוייבו המשיבים לשלם, אך הם משולמים למערער, גם אם מקורם שונה. בית המשפט המחוזי קבע כי המערער זקוק לתשלום עיתי בסכום של 5,260 ש"ח. המערער זכאי לקצבאות המוסד לביטוח לאומי בסך 7,350 ש"ח. התוצאה היא, איפוא, שהמשיבים אינם משלמים למערער דבר, אולם המערער מקבל קיצבה מן המוסד לביטוח לאומי, בסכום הגבוה מזה שנפסק לו על ידי בית המשפט.
הדברים אמורים גם לגבי התשלום החד פעמי. אמנם שם חוייב המערער להשיב למשיבים חלק מהוצאות מגוריו במוסד יקר בתקופה קודמת, אולם סכום זה קטן יחסית. יתר הסכומים שנוכו מן התשלום החד פעמי הם סכומים ששולמו למערער בעבר, על ידי המוסד לביטוח לאומי או כתשלום תכוף מטעם המשיבים.
זאת ועוד; בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמערער אינו נושא בעצמו בצרכים הבסיסיים של קיומו ומחייתו, שכן המוסד בו הוא מתגורר מספק את צרכי מחייתו, ואילו ההוצאות הרפואיות מכוסות על ידי קופת חולים או על ידי המוסד לביטוח לאומי (כיוון שהתאונה הוכרה גם כתאונת עבודה). התשלומים העיתיים נועדו להשלים צרכים נוספים של ניידות, בריכת שחיה, הוצאות מיוחדות, נופש שנתי ועזרת צד ג' נוספת.
בתצהיר שהגיש לתמיכה בבקשה לפטור מערבון טען המערער, כי הוא רוכש מזון בסכום של כ500- ש"ח לחודש, ויוצא לבית קפה אחת לשבוע, בעלות של כמה מאות שקלים לחודש.
הוצאותיו החודשיות של המערער, הן על פי החישוב שערך בית המשפט קמא, הן על פי האמור בתצהירו, מכוסות במלואן על ידי קיצבאות המוסד לביטוח לאומי המשולמות לו מידי חודש. המערער אינו סובל, איפוא, מחסרון כיס.
לסיכום, נראה לי כי הסכומים השונים ששולמו למערער חד-פעמית בעבר, והמשולמים לו מידי חודש בחודשו, כשהם באים בנוסף לכיסוי הוצאות המחיה שלו, אינם מצדיקים מתן פטור מערבון.
אציין עוד, כי המערער לא צירף לתצהירו דפי חשבון בנק או ראיות כלשהן למצבו הכספי, וגם בעובדה זו יש מקום חיזוק למסקנתי.
החלטתי, איפוא, לדחות את הבקשה. הערבון ישולם תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.
ניתנה היום, ה' בשבט תשנ"ט (21.2.99).
חגית
מאק-קלמנוביץ
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98061840.
V03