החלטה5 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6186/92 מרדכי קלינגר ז"ל ע"י יורשיו נ. עמית ברגר-סוכנות "פז" בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · מע"מ על מכירת זכויות סוכנות - חובת המוכר בתשלום המע"מערעור אזרחי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור של מוכר זכויות סוכנות שטען כי הקונה נשא בתשלום המע"מ. נקבע כי על פי החוק והחוזה חובת המע"מ חלה על המוכר, וכי דחיית טענת הסכם מאוחר נסמכה על קביעות עובדתיות. הבקשה להבאת ראיה נוספת נדחתה, והותר למערער לתבוע בהליך נפרד.

העובדות

המערער היה סוכן של חברה לאורך שנים באזור צפת והצפון. בשנת 1985 נחתם חוזה למכירת זכויותיו כסוכן לחברה המשיבה. התגלעה מחלוקת על אי מתן חשבוניות מס ועל חובת תשלום המע"מ, והמערער דרש תשלום נוסף של 15%.

השאלות המשפטיות

  1. 1.על מי חלה חובת תשלום המע"מ על פי החוזה ועל פי החוק?
  2. 2.האם הושג הסכם מאוחר בין הצדדים שהעביר את חובת תשלום המע"מ לחברת עמית?
  3. 3.האם יש להתקבל בקשה להבאת ראיה נוספת שנתגלתה לאחר פסק הדין?

הלכות

  1. 1

    חובת תשלום המע"מ על העסקה חלה על המוכר, כפי שנקבע בחוק ובחוזה, ואין להטיל את התשלום על הקונה.

    ״הוא חל על המוכר - קלינגר. ניתן להבין ללבו של קלינגר, אולם הטרוניה אינה צריכה להיות מופנית כלפי חברת עמית.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המוכר המיוצג ונועץ ברואה חשבון אינו יכול להלין על הקונה אם לא קיבל יעוץ נכון.

    ״קלינגר היה מיוצג, הוא נועץ ברואה חשבון ואם אלה לא נתנו לו יעוץ נכון, ולא העמידוהו בעוד מועד על המצב לאשורו, אין לו להלין על חברת עמית.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בקשה להבאת ראיה נוספת נדחתה כיוון שלא שוכנע כי לא ניתן היה לבררה בערכאה הראשונה.

    ״בכל מקרה, לא שוכנעתי כי לא ניתן היה לבדוק את נושא המע"מ במהלך המשפט בערכאה ראשונה ולהביא את "הראיה החדשה", בבית משפט קמא.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מע"מ
  • חשבונית מס
  • מוכר
  • חוזה
  • ראיה נוספת
  • הסכם מאוחר
  • תשומות מע"מ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 6186/92

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המערער ים:

1.

מרדכי קלינגר ז"ל

2. פנינה קלינגר

3. דורונה לוטן

נגד

המשיבים : 1. עמית ברגר-סוכנות "פז" בע"מ

2. יאיר עמית

3. אריה ברגר

4. אבי ווליס

ערעור על פסק-דין בית המשפט

המחוזי בנצרת מיום 12.11.92

בתיק 268/86, 1268/85 שניתן

על-ידי כבוד השופט משאלי

תאריך הישיבה:

ז' בסיוון תשנ"ז (12.6.97)

בשם

המערער ים: עו"ד צ' קפלן

בשם המשיבים: עו"ד סגל

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.המערער 1 ז"ל (להלן: קלינגר) היה במשך שנים רבות סוכן של חברת פז באזור צפת והצפון. המשיבה 1 (להלן: חברת עמית) והמשיבים 4,3,2 ביקשו לרכוש את המוניטין של קלינגר בסוכנות פז בגליל ואת זכויותיו כסוכן פז באזור צפת והצפון. לשם כך נערך ביום 15.9.85 חוזה בין חברת עמית לבין קלינגר לפיו מכר קלינגר לחברת עמית את זכויותיו כסוכן פז. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בעניין אי מתן חשבוניות מס על ידי קלינגר לחברת עמית על התמורה ששלמה לו, דבר שמנע ממנה לקזז תשומות מע"מ, ששלטונות מע"מ לא היו מוכנים לקזז אלא על סמך חשבוניות. קלינגר דרש תשלום נוסף של 15%, בטענה שהמע"מ חל על חברת עמית. חברת עמית דחתה דרישה זו והגישה תביעה נגד קלינגר לתשלום סכום המס. מנגד, הגיש קלינגר תביעה נגד עמית לתשלום סכום המע"מ ששילם ישירות - לטענתו - לרשויות המס ולחלופין לביטול החוזה עמה ולתשלום פיצויים על ידה.

2.בית המשפט המחוזי חייב את קלינגר לשלם לחברת עמית את הסך של 156,081 ש"ח (כסכום המע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה ריבית והוצאות. בית המשפט הוסיף וקבע כי קלינגר יוכל למסור את חשבוניות המס לידיו הנאמנות של עו"ד מועלם, ב"כ חברת עמית, שייפה את כוחו של עו"ד קפלן, ב"כ של קלינגר, לפנות לשלטונות מע"מ בבקשה להחזיר את המע"מ ששילם, וכל סכום שיתקבל, יוחזר לקלינגר. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי עירער קלינגר ודין ערעורו להידחות.

3.קלינגר העלה בבית משפט קמא טענות רבות שכולן נדחו על ידי השופט קמא ובדין נדחו. השופט קמא דחה את טענות קלינגר בדבר העדר יריבות בין הצדדים ואת הטענה לפיה לא שולמה לקלינגר התמורה המוסכמת, טענה שאותה ראה השופט כטענה מופרכת וכך גם הטענה שאין קלינגר חייב במתן חשבונית משום שאין תניה בחוזה בדבר תשלום כנגד חשבונית. טענות נוספות שנדחו היו, כי חברת עמית לא הודיעה שנרשמה כעוסק מורשה וכי היא מנהלת ספרים בסטייה מהותית מהוראות חוק מע"מ וכי לא שילמה מע"מ וכי מטעמים אלה ממילא אינה יכול לקזז מס תשומות. כל הטענות הנ"ל ואחרות נדחו על ידי השופט קמא כחסרות בסיס.

4.השאלות העיקריות בהן דן השופט המלומד בפרוטרוט ובאריכות הן: על מי חלה חובת תשלום המע"מ על פי החוזה? והאם הושג הסכם בין הצדדים לאחר חתימת החוזה? על שתיהן נתן השופט תשובות ברורות וחד משמעיות לפיהן על קלינגר לשלם את המע"מ על פי החוזה ולא נערך הסכם מאוחר, לאחר חתימת החוזה, שהעביר את חובת התשלום לעמית.

השופט קבע כי קלינגר היה מיוצג על ידי עורך דין עובר לחתימת החוזה וכי קודם שנחתם, העבירוהו הצדדים לרואי החשבון שלהם שהעירו הערותיהם והחוזה תוקן בהתאם.

5.סעיף 6ב' לחוזה קובע כי "כל צד ישא במסים החלים עליו על פי החוק". מכאן, שהן על פי החוק עצמו והן על פי החוזה חל מס ערך מוסף על המוכר - קלינגר. על פי טענת קלינגר, הייתה כוונת הצדדים והמצג שהציגה חב' עמית, כי על קלינגר יחול תשלום מס הכנסה ומס רווחי הון בלבד, או לחילופין כי הצדדים היו בדעה שלא חל על העסקה מס ערך מוסף, וכי במקרה שיחול, יחול הוא על חברת עמית. לטענת קלינגר, משהתברר שחל על העסקה מע"מ, הסכימה חברת עמית לשלם לו את סכום המע"מ. בית המשפט דחה טענות אלה ולא מצא שהן הוכחו עובדתית.

6.בשאלה העיקרית שבמחלוקת על מי חל המע"מ, קבע בית המשפט כי הוא חל על פי החוק על קלינגר, המוכר, וכך גם על פי החוזה, וכי זה חייב היה להמציא לחברת עמית חשבונית מס ולא עשה כן. קלינגר אישר ששילם למעשה את המס והוציא חשבונית, (ת15/) אך סרב למסרה לחברת עמית.

7.מתוך עדות קלינגר ועדות בנו ועורך דינו, עולה, כי איש לא נתן את דעתו לנושא המע"מ, או שהם יצאו מתוך הנחה כי לא חל מע"מ על העסקה וכי קלינגר הופתע לשמוע על כך לאחר השלמת העסקה, ולא היה מוכן לקבל שאין הוא מפיק מן העסקה את התמורה בה חפץ וכי בסופו של דבר ישאר בידו סכום קטן ב15%- ממה שציפה. גם אם כך הוא והנושא לא עלה, הרי כשהתברר שחל על העסקה מע"מ, הוא חל על המוכר - קלינגר. ניתן להבין ללבו של קלינגר, אולם הטרוניה אינה צריכה להיות מופנית כלפי חברת עמית. קלינגר היה מיוצג, הוא נועץ ברואה חשבון ואם אלה לא נתנו לו יעוץ נכון, ולא העמידוהו בעוד מועד על המצב לאשורו, אין לו להלין על חברת עמית.

8.בית המשפט דחה את הטענה בדבר הסכם מאוחר בין הצדדים לאחר החתימה על החוזה, לפיו קבלו על עצמם עמית לשלם את המע"מ. דחיית טענה זו היא כולה על פי קביעות עובדתיות שאין מקום להתערב בהן, מה עוד שאינן שגויות לגופן. בית המשפט דחה את טענת קלינגר לפיה ידעו עמית כי על העסקה חל מע"מ ומילא פיו מים. גם דחיית טענה זו היא על בסיס עובדתי מובהק. היא מושתתת על עדות עמית יאיר שהייתה מהימנה על השופט קמא. היא גם מתבקשת מן העובדה כי חובת המוכר בתשלום המע"מ מפורשת בחוק. אין כל קושי להצטייד באינפורמציה הדרושה בנושא זה, בטרם נערכת עסקה, ולכלכל את העניינים תוך לקיחה בחשבון של המס ותוך הכללה של תניה ברורה בחוזה, בדבר חלות המע"מ על צד זה או אחר.

לבקשה להבאת ראיה נוספת

9.המערער מבקש להביא בפני בית המשפט ראיה נוספת. הראיה היא שני מכתבים של שלטונות מע"מ מהם עולה - לטענתו - כי חשבון חברת עמית זוכה במע"מ בסך 77,878 ש"ח ששולמו על ידי קלינגר בצירוף 50% הפרשי הצמדה. ההחזר מעוכב עד גמר בדיקת נושא מכירת חברת עמית לחברת פז. לטענתו נהנית חברת עמית פעמים: פעם מזיכויה במע"מ בתשלום שהוא שילם ופעם שניה מחיובו כלפיה בפסק הדין. העובדות שבראיה החדשה אירעו או נודעו לו - לפי הטענה - לאחר פסק-הדין. טענה זו העלה קלינגר בפני ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי". הטענה נדחתה וככל העולה מתשובת המשיבים, לא הוגש ערעור על כך.

10.בית משפט קמא קבע, כי במידה ויוחזר סכום מע"מ על ידי הרשויות, יועבר הוא לקלינגר. קלינגר טוען כי על אף שהחברה זוכתה בסכום המס כאמור, לא הוחזר ולא יוחזר בפועל סכום כלשהו לחברה משום שהיא חייבת חובות רבים למע"מ והסכום נזקף על חשבון חובה. מכאן שהוא לא יוכל לקבל החזר ונמצא הוא "מוכה" פעמים והחברה זוכה פעמיים.

חייבת אני לומר, כי לא נחה דעתי מתשובות המשיבים לבקשה להבאת ראיות נוספות. אכן, השופט קמא קבע, כי קלינגר היה חייב להמציא חשבוניות לחברת עמית ולא המציא. השופט הוסיף וקבע, כי לפי החוק, לאחר שחלפו 6 חודשים שוב אין חברת עמית יכולה להתקזז בסכום המע"מ. אלא שאין זו קביעה עובדתית והטענה בתצהיר התומך בבקשה להבאת ראיה נוספת, היא, שבפועל זוכתה החברה בסכום המע"מ שקלינגר שלם והזיכוי נזקף לזכות כלל חובותיה. על כך אין תשובה מצד חברת עמית.

בכל מקרה, לא שוכנעתי כי לא ניתן היה לבדוק את נושא המע"מ במהלך המשפט בערכאה ראשונה ולהביא את "הראיה החדשה", בבית משפט קמא. לבית משפט זה אין הכלים הדרושים לעריכת בדיקה מעין זו. עם זאת, אין פסק הדין של הערכאה הראשונה סוגר את דרכו של קלינגר בפני הגשת תביעה נגד המשיבים ואם יצליח בתביעתו, יהיה הוא זכאי לקבל החזר של כל סכום ששילם מעבר לסכום המע"מ החל על העסקה הנדונה. יצוין, כי

השופט קמא קבע בפסק דינו, כי יש להחזיר לקלינגר כל סכום מע"מ שממנו נהנתה החברה בכפל. אם ניתן עדיין לקבל החזר ממע"מ, מוסמך בא כוחו של קלינגר לטפל בכך.

הבקשה לראיות נוספות נדחית.

11.סוף דבר, הערעור נדחה ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

הנשיא א' ברק:

אני מסכים.

נ ש י א

השופט א' מצא:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן.

ניתן היום, כב' בכסלו תשנ"ח (21.12.97).

נ ש י א ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

92061860.

J08

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • ע"א 9922/02רשות השידור נ. שפ"מ שידורי פרסומות מאוחדים בע"מפסק-דין

הלכות

  1. 1חובת תשלום המע"מ על העסקה חלה על המוכר, כפי שנקבע בחוק ובחוזה, ואין להטיל את התשלום על הקונה.
  2. 2המוכר המיוצג ונועץ ברואה חשבון אינו יכול להלין על הקונה אם לא קיבל יעוץ נכון.
  3. 3בקשה להבאת ראיה נוספת נדחתה כיוון שלא שוכנע כי לא ניתן היה לבררה בערכאה הראשונה.