החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6201/08 רפי קעתבי נ. צורי דדוש

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · מחיקת ערעור שהוגש בזכות על החלטה אחרת והארכת מועד לבקשת רשות ערעורערעור אזרחי שנמחק על הסף; בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע שפסק דין חלקי שהכריע רק בחבות הוא החלטה אחרת הטעונה רשות ערעור, ולא ערעור בזכות. הערעור שהוגש באיחור נמחק. הבקשה להארכת המועד נדחתה מאחר שהדין היה ברור ולא הוכחה טעות מצדיקה הארכה.

העובדות

המשיבים הגישו בקשה למחיקת הליך שהוגש כערעור בזכות על פסק דין חלקי של בית המשפט קמא שהכריע בעניין החבות. פסק הדין הומצא למערערים ביום 27.5.08 וההליך הוגש ביום 10.7.08. המערערים ביקשו לחילופין הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם פסק דין חלקי שהכריע רק בשאלת החבות הוא החלטה אחרת שניתן להשיג עליה רק ברשות ערעור או שמא פסק דין הניתן לערעור בזכות?
  2. 2.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר האיחור נובע מטעות שבדין בנוגע לסוג ההשגה?

הלכות

  1. 1

    פסק דין חלקי שהכריע רק בעניין החבות, ואינו מהווה סיום של הסכסוך, הוא החלטה אחרת שההשגה עליה נתונה רק בגדרי בקשת רשות ערעור.

    ״אין חולק כי פסק דין זה הכריע רק בעניין החבות.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טעות שבדין עשויה לבסס יסוד למתן אורכה, אך כאשר הדין ברור וההלכה מבוררת לא תיחשב הטעות כסיבה מספקת להארכת מועד.

    ״טעם האיחור טעות שבדין יכול אמנם לבסס יסוד למתן אורכה אולם במקרה זה הדין ברור וההלכה מבוררת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • החלטה אחרת
  • בקשת רשות ערעור
  • פסק דין חלקי
  • הארכת מועד
  • טעות שבדין
  • עניין החבות
  • ערעור בזכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א

6201/08 - א'

בפני:

כבוד הרשם

יגאל מרזל

המערערים:

1. רפי קעתבי

2. יעקב לבאן

נ ג ד

המשיבים:

1. צורי דדוש

2. רות דדוש

3. המוסד לביטוח לאומי

4. סקאן גרופ אינטרנשיונל בע"מ

5. הדר חברה לביטוח בע"מ

6. ענף תקשורת בע"מ

7. מנורה חברה לביטוח בע"מ

בקשה לסיום הליך

החלטה

1.

לפני בקשה למחיקת ההליך על הסף, בקשה מטעם המשיבים 1 – 2 (להלן: המשיבים). טעם הבקשה - הליך זה הוגש כערעור בזכות בעוד שמדובר בפסק דין חלקי שאינו אלא "החלטה אחרת" ומכאן שהיה צורך בנטילת רשות לערער. זאת ועוד, ההליך – שדינו כדין בקשת רשות ערעור כאמור - הוגש באיחור. המערערים מתנגדים לבקשה. לדידם, פסק דינו החלקי של בית המשפט קמא הינו "פסק דין" שהכריע בשאלה המרכזית שעמדה לדיון. ממילא עמדה להם זכות לערער וההליך הוגש כדין במועד. לחילופין נתבקשה הארכת המועד להגשת בקשת רשות לערעור.

2.

לאחר עיון בחומר שלפני מסקנתי היא כי אכן יש לראות בפסק דינו החלקי של בית המשפט קמא משום "החלטה אחרת". אין חולק כי פסק דין זה הכריע רק בעניין החבות. הגם שיתכן והכרעה זו היא משמעותית במקרה זה, אין מהווה היא סיום של הסכסוך והכרעה בו אלא החלטה אחרת טרם מתן פסק דין סופי. משכך, הדרך להשיג עליה היתה נתונה רק בגדרי בקשת רשות ערעור (ראו למשל ע"א 4540/04 מט"ח המרכז לטכנולוגיה חינוכית נ' אורבוך (לא פורסם, 14.9.06); ב"ש 130/87 שנסי נ' גלעד , פ"ד מא(4) 707, 713 1987)). מכאן, שעל המערערים היה להגיש בקשה רשות ערעור ולא ערעור אזרחי. ממילא, איחרו המערערים בהגשת ההליך. כלום יש להאריך להם המועד?

3.

תשובתו לשאלה זו היא בשלילה. פסק הדין הומצא למערערים עוד ביום 27.5.08 ואילו ההליך דנן הוגש ביום 10.7.08. ממילא איחרו המערערים איחור לא מבוטל בשים לב לגדרי 30 הימים הקבועים בדין לשם הגשת בקשת רשות ערעור. טעם האיחור "טעות שבדין" – יכול אמנם לבסס יסוד למתן אורכה – אולם במקרה זה הדין ברור וההלכה מבוררת ועל כן לא מצאתי כי מדובר בטעות שיש להתחשב בה לשם הארכת המועד, כפי המבוקש. בחשיבות ההכרעה בשלב זה – כפי הנטען – אין די לשם הפיכת מסקנתי זו.

4.

התוצאה היא אפוא כי דין הערעור להימחק והבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור, נדחית. האגרה ששולמה תושב בניכוי הסכום הקבוע בפריט 33 לתוספת לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז – 2007. הערבון יושב למפקידו, בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין לכך מניעה בדין. אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ט"ו אלול

תשס"ח (15.9.2008).

יגאל מרזל

, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1פסק דין חלקי שהכריע רק בעניין החבות, ואינו מהווה סיום של הסכסוך, הוא החלטה אחרת שההשגה עליה נתונה רק בגדרי בקשת רשות ערעור.
  2. 2טעות שבדין עשויה לבסס יסוד למתן אורכה, אך כאשר הדין ברור וההלכה מבוררת לא תיחשב הטעות כסיבה מספקת להארכת מועד.