פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6218/13המכון ללימודי חשיבה הכרתית ע"ש ימימה נ. ישעיהו אביטל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו

הצדדים חלקו על זכותם של תלמידי מורה רוחנית ז"ל ומכון הנושא את שמה ללמד חשיבה הכרתית על בסיס לימודיהם, בעוד בנה של המנוחה נהנה מזכויותיה לפי צוואתה. בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע מגבלה על שימוש בחלקים מהותיים מהעבודה ועל היקף הציטוטים מדבריה. אין צו להוצאות.

העובדות

המנוחה הייתה מורה רוחנית והקימה מכון ללימוד החשיבה ההכרתית. המערערים הם תלמידיה ומכון הנושא את שמה, והמשיב הוא בנה ונהנה מרכושה וזכויותיה על פי צוואתה. הצדדים חלוקים בשאלה אם המערערים רשאים ללמד חשיבה הכרתית על בסיס לימודיהם אצל המנוחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.באיזו מידה ניתן להשתמש בחלקים מהותיים מכתביה ומהרצאותיה של המנוחה ללימוד חשיבה הכרתית
  2. 2.מהו היקף השימוש המותר בציטוטים מדבריה של המנוחה

הלכות

  1. 1

    יש לאזן בין זכויות הצדדים ולקבוע מגבלה על השימוש בחלקים מהותיים מהעבודה ובציטוטים ממנה

    ״החלטנו גם בכדי להקל על יישום פסק הדין שמאזן בין זכויות הצדדים״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הערכה מיוחדת
  • חשיבה הכרתית
  • ציטוטים
  • חלקים מהותיים
  • זכויות הצדדים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

6218/13

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט נ' הנדל

המערערים:

1. המכון ללימודי חשיבה הכרתית ע"ש

ימימה

2. אילן הרן

3. חגאי איטן

נ ג ד

המשיב:

ישעיהו אביטל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 27.06.2013 בתיק

הפ

43401-07-11

בשם המערערים:

עו"ד טוני גרינמן; עו"ד חגית פלג הניג

בשם המשיב:

עו"ד יורם מושקט; עו"ד מנחם אברהם

פסק-דין

המשותף לשני הצדדים הוא ההערכה המיוחדת לעבודתה של ימימה אביטל ז"ל. המנוחה הייתה מורה רוחנית והקימה את מכון "מעיין" ללימוד החשיבה ההכרתית. המערערים 2 ו-3 הם תלמידיה של המנוחה, והמערער 1 הוא מכון ללימודי החשיבה ההכרתית ע"ש ימימה. המשיב הוא בנה של המנוחה. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בדבר זכותם של המערערים ללמד חשיבה הכרתית בהתבסס על לימודיהם אצל המנוחה. המשיב, נהנה מרכושה וזכויותיה של המנוחה על פי צוואתה.

בהתחשב ברקע, באהדה ובהערצה המשותפת, מוטב היה לו הצדדים היו משכילים לפתור בהסכמה את הסכסוך ביניהם. ברם, לעיתים המרכיב המקרב בין צדדים הוא גם המרכיב שמרחיק ביניהם. כך או כך, החלטנו – גם בכדי להקל על יישום פסק הדין שמאזן בין זכויות הצדדים – לקבל את הערעור באופן הבא: חלף האמור בסעיף כ"ט לפסק דינו של בית המשפט קמא, יבוא "ובלבד שלא ייעשה שימוש בחלקים מהותיים מהם לצורך הלימוד, ולא יהיה שימוש בציטוטים מדבריה עצמם בהיקף העולה על 12% מן השיעור". אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח באלול התשע"ה (2.9.2015).

המשנה לנשיאה

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1יש לאזן בין זכויות הצדדים ולקבוע מגבלה על השימוש בחלקים מהותיים מהעבודה ובציטוטים ממנה