ע"א 6237/95 בן עזרא בנימין נ. מזרחי ציון

זהו ערעורו של נפגע תאונת דרכים הסב על שיעור הפיצויים שנפסקו לו.

בפי ב"כ המערער טענות רבות נגד פסק הדין. לטענתו, טעה בית המשפט בקביעת שכרו של המערער טעות בולטת על פניה, ולא פסק פיצויים כלל או לא במידה מספקת בגין ראשי נזק אחרים. כמו כן מעלה הוא טענות לענין ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי המשתלמים למערער.

מכל הטענות המועלות על ידי בא כוחו המלומד של המערער, מוצאים אנו לדון בשתיים: פיצוי בגין הפסד השתכרות וניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי.

לעניין פסיקת הפיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר ובעתיד של המערער: בית המשפט קבע כי עובר לתאונה השתכר המערער 346,000 שקלים (ישנים) לחודש בעוד אשר מתלושי המשכורת שהוצגו (נ6/ ונ7/) עולה ברורות כי השכר ברוטו היה 750,000 שקלים והסכום בו נקב בית המשפט היה היתרה לתשלום ולא השכר ברוטו. אמנם בית המשפט העריך את נזקו של המערער בעבר ובעתיד בסכום גלובלי של 444,682 ש"ח והוסיף וציין כי לא הובאה ראיה לכך שהייתה קיימת סבירות לקידומו של התובע במקום העבודה וכי כישוריו הבסיסיים אינם מובילים למסקנה כזו, אולם אין ספק כי בית המשפט נתן דעתו לשכר השגוי אותו ציין, כתשתית לפסיקת הפיצוי ולא לשכר כפי שהיה בפועל.

לאחר ששקלנו את כל הטענות ובדקנו את כל הנתונים, נחה דעתנו כי יש לתקן את פסק הדין על ידי כך שלסכום הפיצויים בגין אובדן השתכרות יווסף סכום כולל של 200,000 ש"ח נכון ליום פסק-דינו של בית משפט קמא, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה, מיום פסק הדין.

אשר לניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי, הניכוי נעשה כדין, שכן, עולה מחומר הראיות שהנכות נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין מצבו של המערער בגין ליקויים מהם סבל בעקבות התאונה נשוא הערעור ולא בגין מחלות או פגיעות אחרות. העובדה שאחוזי הנכות שנקבעו שם אינם חופפים לאלה שנקבעו על ידי בית המשפט על יסוד חוות דעת מומחה, אינה משליכה על הניכוי המתחייב, שהוא ניכוי מלא של כל התגמולים המשתלמים בגין הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי כאמור לעיל. כל יתר חלקי פסק הדין של בית המשפט המחוזי נשארים בעינם.

המשיבה תשלם למערער 13% שכר טרחת עורך דין על הסכום שהוסף לו וכן 10,000 ש"ח הוצאות משפט בערעור זה.