ע"א 6325/98 איליה שימונוב נ. חברת קדישא לעדת הספרדים ובני עדות המזרח המז

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון או לחילופין להפחתתו ולהעמדתו על סך של 3,000 ש"ח בלבד.

בבקשה נטען, כי המבקשים הינם קשישים, וכי למרות גילם מוכנים הם לפעול כנציגי ציבור ולערער על ההחלטה שלא לראות בתביעתם תובענה ייצוגית. תביעתם הוגשה בגין מחירי חלקות קבר למי שרוכשם בחיים, שגובה המשיבה 1. מצויין בבקשה, כי בית המשפט קמא חייב את המבקשים בהוצאות על סך 3,000 ש"ח.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, העובדה כי המערערים בחרו לפעול כנציגי ציבור אינה מעלה ואינה מורידה. אם בחרו להגיש ערעור, עליהם לשאת בנטל הכרוך בכך, ובכלל זה הפקדת ערבון. המשיבים מציינים כי מדובר בהליך מורכב ומסובך, אשר יצריך עבודה רבה ויגרום למשיבים הוצאות גדולות, וזכאים הם לכך שההוצאות שעשויות להפסק לטובתם יובטחו באמצעות הפקדת ערבון בסכום ריאלי.

דין הבקשה להידחות.

חובת הפקדת הערבון קבועה ד' לפרק ל' שבחלק ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, והיא חלה על כל בעל דין המבקש להגיש ערעור. בעניין אזרחי, למעט כאשר המערער הוא המדינה ולמעטו במקרים בהם נמצא כי יש מקום ליתן פטור מהפקדת הערבון. הפסיקה קבעה כי צריכים להתקיים שני תנאים על-מנת שפטור מערבון יינתן: היעדר יכולת כלכלית וסיכויים ממשיים להצליח בערעור (בש"א 329/90, יונה אברך נ' אשר גרוגר ואח' , פ"ד מד (ב) עמוד 383).

התנאי הראשון הוא כאמור, הוכחת חוסר יכולת כלכלית להפקדת הערבון.

בבקשה טענו המבקשים, כי הינם קשישים. כמובן שאין מקום לגזור אך מטענה זו, כי המבקשים חסרי יכולת כלכלית להפקיד הערבון.

לאור האמור, ובלא צורך להכנס לשאלת סיכויי הערעור, אין המבקשים עומדים בדרישות הפסיקה למתן פטור מהפקדת ערבון, ובנסיבות אלו אין אף נימוק מדוע יופחת סכום הערבון לסכום המבוקש, אשר אין בו כדי להבטיח כראוי את הוצאות המשיבים בבית משפט זה.

אינני סבורה, כי הנימוק שהועלה בבקשת המבקשים, לפיו בחזקת נציגי ציבור הם, צריך לשנות מהכללים שקבעה הפסיקה למתן פטר מהפקדת ערבון. בוודאי שאין מקום לסגת מן הדרישה, שעל המבקש פטור להוכיח, כתנאי ראשון, היעדר יכולת כלכלית.

לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשים יפקידו ערבון בסכום של 20,000 ש"ח תוך שלושים יום ממועד המצאת החלטה זו.