פרטי ההליך
ע"א
6335/98 - א'
בפני:
כבוד
השופט
ח'
אריאל
המבקש
: עמוס
זמל
נגד
המשיב
ים:
1.
בנק לאומי לישראל בע"מ
2.
בנק עליה לאומי בע"מ
בקשה לסעד זמני בערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 15.11.98 בה.פ. 1718/94 שניתנה על ידי כבוד השופטת ש' סירוטה
תאריך
הישיבה: ט' בשבט תשנ"ט (26.1.99)
בשם
המבקש: עו"ד ראובן וולף
בשם
המשיבים: עו"ד ש' ז' ורטהיים, עו"ד
סלע
החלטה
1.לפני בקשה של המבקש (המשיב בערעור - להלן: "המשיב") לסעד זמני בערעור שהגישו המערערים (המשיבים כאן - להלן: "המערערים"), ביום 3.10.98.
2.ביום 5.7.98 ניתן ע"י בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק-דין בתיק ה.פ. 1718/94 ע"י כבוד השופטת ש' סירוטה. על פי פסק-דין זה היה על המשיב לשלם סכום בסך 384,384.42 ש"ח ובמקביל היה על המערערים לשחרר את המשכנתא על הנכס בו נרשמה, שאם לא כן יוכלו המערערים לממש את המשכנתא.
3.מיד לאחר מתן פסק-הדין, ביום 20.7.98, שילם המשיב את הכסף שאוזכר בהחלטת כבוד השופטת מיום 27.9.98 לאחר מתן פסק-הדין, בבקשה להבהרת פסק-הדין. שם גם צויין כי על המערערים להסיר תוך 30 יום את המשכנתא.
4.לאחר ההחלטה האמורה הגישו המערערים בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, ולאחר תגובת המשיב ניתנה, ביום 15.11.98, החלטה לעיכוב ביצוע (קודם לכן ניתן עיכוב זמני במעמד צד אחד).
5.בהחלטה זו מציינת כבוד השופטת סירוטה כי -
"זוהי בקשה לעכב ביצוע פסק-דין שניתן ביום 5.1.98 בעניין מחיקת משכנתא שנרשמה על נכסי המשיב אצל רשם המקרקעין".
השופטת המלומדה ציינה שהמשיב שילם את הסכום שנקבע בפסק-הדין.
השופטת ממשיכה ודנה בנימוקים לעניין העיכוב ובסופו של דבר החליטה על עיכוב ("... לא נותרה ברירה - אלא לעכב את הביצוע") והוסיפה:
"המבקשים (המערערים כאן - ח.א.) יפקידו ערבות עצמית ללא הגבלת סכום לכיסוי נזקו של המשיב.
אין מניעה לקדם את ניצול המקרקעין - וזאת על אף המשכנתא. איני סבורה שהמבקשים יתנגדו להשבחת המקרקעין".
6.בבר"ע 8201/98 - דחה כבוד השופט אור את בקשת הרשות לערעור שהגיש המשיב, נגד ההחלטה האמורה, של כבוד השופטת סירוטה.
7.עתה, מבקש המשיב "סעד זמני" לחייב את המערערים להשיב את הסכום ששילם להם או חלק ממנו על-פי פסק-הדין, מאחר והמשכנתא לא הוסרה. עוד הוסיף בא-כוח המשיב כי בדעתו להגיש ערעור נגדי. לטענתו יש לפרש את עיכוב הביצוע של כבוד השופטת סירוטה כחלה לא רק על עיכוב הסרת המשכנתא, אלא גם על עיכוב התשלום החל על המשיב ומשהמשיב שילמו יש להחזירו.
8.אין הדברים כך. השופטת סירוטה, המלומדה, ציינה שהכסף כבר שולם, פעמיים, גם בהחלטת ההבהרה וגם בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, וציינה במפורש שמדובר בעיכוב של מחיקת המשכנתא. היא לא התייחסה כלל לעיכוב התשלום (שכבר שולם ע"י המשיב). החלטה זו גם היתה בפני כבוד השופט אור, שדחה את הבקשה לרשות ערעור.
בכך צריכה הבקשה להדחות.
9.יחד עם זאת, אני ער לכך שהתוצאה היא שהמשיב ששילם את כל אשר נדרש ממנו על פי פסק-הדין, לא זכה להסרת המשכנתא מהנכס, אך זוהי ההחלטה שניתנה על ידי כבוד השופטת סירוטה ובקשת הערעור על החלטה זו - נדחתה.
זאת ועוד. התשלום נעשה על-ידי המשיב כדי למנוע את מימוש המשכנתא, שהרי על פי פסק-הדין של בית משפט קמא אי-תשלום הסכום היה מביא למימוש המשכנתא.
10.אין אני צריך לדון בשלב זה בסיכוי הערעור או במשמעות של קבלת סכום פסק-הדין על-ידי המערערים ואין אני יכול לדון כאן בעניין ערעור שכנגד שטרם הוגש ואף אם יוגש, אם יש בכך כדי להשפיע על תוצאת הבקשה.
11.אשר-על-כן, נדחית הבקשה, ללא צו להוצאות.
עם זאת, בהתחשב בנסיבות המקרה, כפי שהובאו לעיל, מתבקשת המזכירות לקבוע את הערעור, בכל ההקדם, על פי האפשרות של יומן המשפטים .
ניתנה היום, ט' בשבט תשנ"ט (26.1.99).
ההחלטה תשלח לידי הצדדים.
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98063350.
S04
/צש