פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6342/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים
:
1.
אלפריח דינה
2.
אלפריח מרדכי
נגד
המשיב
:
שוורץ
דניאל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט
המחוזי
בחיפה, בע"א 546/95, מיום 18.9.97,
שניתן
על ידי כבוד השופטים: ד"ר ד' ביין,
י'
גריל, ש' וסרקרוג
בשם
המבקשים: בעצמם
החלטה
1.המבקשים רכשו דירה מקבלן מסוים. כחודש לפני כן, חתמו עם המשיב, שהינו מתווך, על התחייבות לתשלום דמי תיווך (להלן: ההתחייבות). על פי ההתחייבות, ישלמו המבקשים למשיב דמי תיווך, אם ירכשו דירה מן הדירות הכלולות בהתחייבות. המבקשים לא שילמו את דמי התיווך. המשיב הגיש כנגדם תביעה בסדר דין מקוצר לשם גביית דמי תיווך שהם חייבים לו, לטענתו. המבקשים קיבלו רשות להתגונן. טענות ההגנה של המבקשים הן שתיים: האחת, שכתובת הדירה אותה קנו, לא הופיעה בהתחייבות. השניה, שההתחייבות כללה תנאי על פיו לא יגיעו למשיב דמי תווך אם הדירות שפורטו בהתחייבות, הוצעו למכירה בעיתונות, ובפועל, פורסמה בעיתונות מודעה בדבר מכירת דירות בבניין בו רכשו המבקשים את דירתם.
2.בית משפט השלום בחיפה (ת.א. 13153/89) דחה את התביעה ופסק לטובת המבקשים, על סמך טענת ההגנה הראשונה. נקבע כי הבניין בכתובת שצוינה בהתחייבות אמנם סמוך לבניין בו נמצאת הדירה שרכשו המשיבים, ויש להם אף מערכות משותפות, אך לא ניתן לראות בהם בניין אחד, אלא שניים נפרדים. לכן, לא ניתן לומר שכתובת הדירה שקנו מופיעה בהתחייבות. נקבע כי מתווך צריך לדייק ולהקפיד ככל האפשר במסירת פרטים ללקוחו. משקיבל טענה זו לא נדרש בית המשפט לטענה השניה.
3.המשיב הגיש ערעור על החלטת בית משפט השלום, לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע.א. 546/95). ערעורו התקבל. בית המשפט המחוזי קבע, כי המבקשים ידעו על הקשר בין הדירה שרכשו לבין שירותי התיווך שניתנו להם על ידי המשיב ואף היה להם ברור שהם רוכשים דירה הכלולה בכתב ההתחייבות עליו חתמו. לעניין פרסום הדירות בעיתונות, קבע בית המשפט, כי יש בטענה זו משום סתירה לטענה הראשונה. כמו כן, קבע כי התנאי לא מופיע בהתחייבות עצמה, ובכל אופן, הפרסום לא גרע מאפקטיביות שירותי התווך שקיבלו המבקשים.
4.בבקשה שלפני טוענים המבקשים טענות עובדתיות, ברובן, ביניהן, טענות הנוגעות לתשתית העובדתית לקביעה כי הדירה שרכשו נכללה בין הכתובות שבהתחייבות. כמו כן, טוענים המבקשים כנגד אי קבלת טענתם בדבר תנאי אי פרסום הדירה בעיתונות. לחלופין, טוענים המבקשים כנגד הסכום הגבוה שחויבו לשלם למשיב, אשר תפח מאוד לאחר הצמדת סכום התביעה המקורי מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין. לטענתם, רבים מן העיכובים בבירור התביעה לא היו באשמתם.
5.לאחר שעיינתי בטענות המבקשים ובמסמכים הנלווים לבקשה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה לא ייתן רשות ערעור בערכאה שלישית, כאשר המחלוקת שבפניו אינה מעלה סוגייה בעל חשיבות ציבורית או משפטית ואינה חורגת מן הסכסוך שבין הצדדים (וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). כך הוא בענייננו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק ומתייחס למכלול השיקולים והטענות שהועלו בפניו ואין בטענות המבקשים כדי להעלות עילה להתערבותה של ערכאה שלישית בסכסוך הנדון.
6.כאמור לעיל, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז בטבת התשנ"ח
(15.1.98).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97063420.
A01
/דז/