ע"א 6344/14 אורן ואקנין נ. עו"ד איתן צנעני נאמן

1.

גם בעל דין המצוי בהליכי פשיטת רגל נדרש, במסגרת בקשה לפטור מלא או חלקי מהפקדת עירבון, להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית לעניין מצבו הכלכלי וכן להוכיח שאין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס העירבון. בענייננו לא הונחה תשתית מלאה כאמור, ולעניין זה די שאציין כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר; לא ניתן פירוט מספק באשר למקורות הכנסתו, הוצאותיו ורכושו של התא המשפחתי; לא ניתן הסבר לגבי אופן מימונו של הייצוג המשפטי; ולא נכללה התייחסות כלשהי לקיומה של אפשרות להסתייע בסביבה הקרובה. עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין – לרבות מהות ההליך; היקפו; ואי פסיקת הוצאות על-ידי הערכאה הדיונית – סבורני כי ראוי להעמיד את סכום העירבון בהליך דנן על 7,000 ש"ח, וכך אני מורה. המבקש יפקיד את סכום העירבון האמור תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.

2.

מעיון בבקשת רשות הערעור נראה כי היא נסבה על החלטת בית המשפט של פשיטת רגל המסלקת בקשה למתן צו הפטר. לפי הפרשנות המקובלת, החלטה בבקשה לצו הפטר נחשבת "צו בפשיטת רגל" אשר הערעור עליו הינו בזכות לפי סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (ראו למשל, רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811 (1992); רע"א 2229/11 טלוי נ' כונס הנכסים הרשמי (12.5.2011)).

על רקע האמור מתבקשים הצדדים להתייחס - תוך 14 ימים מיום המצאת החלטה זו - לסוגיית סיווגו הנכון של ההליך שבכותרת ולאפשרות שינוי הסיווג לערעור בזכות.