ע"א 6353/96 זלוף יוסף נ. בנק הפועלים בע"מ

1.המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה תבע להורות למשיבים לגרום למחיקה לאלתר ממרשם המקרקעין של צווי עקול וצו נהול על ידי כונס נכסים שנרשמו על הדירה הרשומה על שמה של המשיבה מס' 5, אשר לטענתו, נמכרה לו ואף נרשמה לגביה הערת אזהרה לזכותו.

המשיבים מס' 1 עד 4, שהם, כמו המערער, נושים של בעלה המנוח של המשיבה מס' 5, טענו שהחתימה על הסכם המכר של הדירה אינה של המשיבה מס' 5 אלא פרי זיוף. לחילופין טענו כי אפילו חתמה על ההסכם, עשתה זאת שלא ברצונה.

בית המשפט המחוזי קבע, אחרי שמיעת עדויות - לרבות עדויותיהם של המערער, המשיבה מס' 5, עורך דין בר-לב שהיה מעורב בעסקת המכירה וכן גרפולוג - שחתימתה של המשיבה מס' 5 על ההסכם זויפה. עוד קבע שאפילו היה מקבל את הגרסה שהמשיבה 5 היא אשר חתמה על ההסכם, הרי, כלשונו "אין לו ספק שחתימתה באה לפי דרישתו של בעלה ומבלי שידעה על מה היא חותמת". לפיכך דחה את התובענה.

2.לפנינו טען בא-כוח המערער שהטעון לפני בית המשפט המחוזי חרג ממסגרת הטענות כפי שהותוותה בכתבי הטענות וכי לא היתה לו הזדמנות למצות את טענותיו וראיותיו בנושאים שונים שהעלה בית המשפט ושחרגו מאותה מסגרת וכי גם לגופו של ענין אין קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט מעוגנות כראוי בחומר הראיות וכך גם המסקנות שהוסקו מהן.

3.לאחר ששקלנו את הטענות, הגענו למסקנה, שכל קביעותיו של בית המשפט נובעות מן הראיות שהובאו בקשר למחלוקות שבין הצדדים וכי לא נגרם למערער עוות דין.

גם לגופו של ענין נחה דעתנו שמסקנותיו של בית המשפט המחוזי מעוגנות כראוי בחומר הראיות וכי אין מקום להתערב בפסק-הדין קמא.

הערעור נדחה.

המערער ישלם לכל אחד מן המשיבים 1-4 הוצאות הדיון בערכאתנו בסך 2,500 ש"ח.