ע"א 6373-22 ע"א 6373-22

כידוע, בעל דין רשאי להגיש לערכאת הערעור מסמכים שנועדו להוכיח עניין שבעובדה רק אם המסמכים הנדונים התקבלו כראיה בערכאה הדיונית או אם ניתנה בבית המשפט שלערעור החלטה המתירה את הגשתם כראיה (ראו: תקנה 134(ב)(2) ותקנה 144 לתקנות; עע"מ 1418/21 ציקורל המרה בינלאומית בע"מ נ' רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (6.6.2021)). כמו כן, בעל דין אינו רשאי לכלול התייחסות לראיה חדשה בכתבי טענותיו כל עוד לא הוחלט להתיר את הגשתה, ואין הוא רשאי לצרפה לבקשותיו או לערעורו (ראו: הנחיה 7(ב)(3) להנחיות נשיאת בית המשפט העליון מיום 1.11.2010; ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה, פסקה 3 (2.5.2005); עע"מ 7856/17 ליבוביץ נ' עיריית תל אביב- יפו, פסקה 4 (26.12.2018); ע"א 4133/18 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדר (2.9.2019); בר"ם 4413/23 מדינת ישראל רשות המיסים נ' נוימן, פסקה 11 (11.9.2023)).

במקרה הנדון, נראה כי אין מחלוקת כי נספחים 4-3 לסיכומי המערערת בע"א 6373/22 (להלן: נווה ירושלים) הם מסמכים שנוצרו לאחר מתן פסק הדין, ומשכך ברי כי הם לא התקבלו כראיות בבית המשפט קמא טרם מתן פסק הדין מושא הערעור. על כן, ובהתאם לכללים האמורים, נווה ירושלים לא הייתה רשאית לצרף נספחים אלה לסיכומיה מבלי שניתן היתר להגשתם כראיות חדשות בערעור, ואף לא הייתה רשאית להתייחס לראיות אלה במסגרת כתבי טענותיה.

על רקע האמור, המזכירות תשיב לנווה ירושלים את סיכומיה מיום 24.5.2023 על נספחיהם, ונווה ירושלים תגיש סיכומים מתוקנים ללא נספחים 4-3 וללא התייחסות ישירה בגוף הסיכומים לתוכנם של נספחים 4-3, וזאת עד ליום 19.11.2023. נווה ירושלים רשאית להגיש בקשה לצירוף ראיות חדשות בערעור, אשר תידון לגופה.

בשולי הדברים אעיר כי אכן היה מקום להגיש את הבקשה למחיקת הנספחים במועד מוקדם יותר, וטרם הגשת סיכומי התשובה מטעם המערערת בע"א 6412/22, ואולם בשים לב למועד הדיון לא מצאתי להורות על סילוק הבקשה מטעם זה בלבד. לצד זאת, על רקע האמור לא מצאתי לחייב את נווה ירושלים בהוצאות הבקשה.