ע"א 6375/97 מרדכי עזרא נ. המגן חברה לביטוח בע"מ

על יסוד נתוני הבקשה, שאינם שנויים במחלוקת, אני פוטרת את המבקש מתשלום האגרה.

אשר לערבון, בהקשר זה יש להביא בחשבון את העובדה שהמשיבה שילמה למבקש על-פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי סכום של כ90,000- ש"ח. סכום זה הופקד על ידו בבנק, ומיועד לשמש אותו ואת משפחתו לשיפוץ ביתם. בא כוח המבקש טען, כי מרשו זקוק לסכום זה באופן נואש, שכן זולת הכנסה מגימלת הביטוח הלאומי בגין נכות כללית אין לו כל הכנסה. ואולם, בצד האינטרס של המבקש המעונין בשמיעת הערעור, קיים גם האינטרס של המשיבה אשר לא תוכל להיפרע את סכום ההוצאות, אם תזוכה בהן במקרה של דחיית הערעור, אלא אם כן יופקד ערבון בקופת בית המשפט. כאמור, אין מחלוקת כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב. לכן, אם יעשה שימוש במלוא סכום הפיצויים, לא יוכל לשלם את סכום ההוצאות, אם יחוייב בכך.

אני סבורה, כי ניתן לאזן במקרה זה בין האינטרסים של שני בעלי הדין, היינו, לאפשר שמיעת הערעור תוך חיוב המבקש להפקיד ערבון בסכום הנופל מן הסכום שנהוג לקבוע בבית משפט זה דרך כלל. באופן זה יוכל המבקש להשתמש בחלק הארי של סכום הפיצויים, מחד גיסא, והוצאות המשיבה יהיו מובטחות, מאידך גיסא. לא למותר להוסיף, כי המדובר בערעור על גובה סכום הפיצויים שפסקה הערכאה הראשונה. ככזה, הערעור הוא עובדתי בעיקרו ותוקף את ממצאיה של הערכאה הראשונה בנושא הפסד השתכרותו של המבקש וכיוצא באלה. סיכוייו של ערעור כזה, מטבע הדברים, אינם גבוהים, ובנסיבות אלה גובר הצורך לדאוג להבטחת הוצאות הצד שכנגד.

סיכומם של דברים, אני מחליטה להפחית את סכום הערבון ולהעמידו על סך 7,500 ש"ח.

הערבון יופקד תוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה.