פסק-דין4 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6414/97 דן כהן נ. קופת חולים כללית

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · פיצוי בגין נזק לניידות ועזרת צד שלישי בתביעת רשלנות רפואיתערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בדבר סכומי פיצוי בתביעת נזיקין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור על סכומי הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית התקבל בחלקו. בית המשפט העליון מצא כי הפיצוי בגין ניידות ובגין עזרת צד שלישי נמוך מדי והעלה אותם, בסך כולל של 155,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. נפסקו גם שכר טרחה והוצאות.

העובדות

המערער, יליד 1940, ניזוק כתוצאה מאיבחון מאוחר של מצב עמוד השידרה הצווארי ונותר נכה לצמיתות בשיעור 86%, עם חולשה ניכרת בארבע הגפיים ופגיעה בניידות. המערער המשיך לנהל קיוסק שניהל גם קודם לכן. הוא רכש מכונית שבה נוהג בנו המסייע לו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בסכום הפיצוי שנפסק בגין פגיעה בניידות של המערער?
  2. 2.האם יש להתערב בסכום הפיצוי שנפסק בגין עזרת צד שלישי?

הלכות

  1. 1

    סכום פיצוי נמוך ביותר בגין ניידות, בהתחשב בנסיבות ובשימוש המשפחתי ברכב, מצדיק התערבות ופסיקת תוספת פיצוי.

    ״בהתחשב בכלל נתונים אלה, הסכום של 25,000 ש"ח הינו נמוך ביותר, ובדרך אומדן הייתי פוסק במקום סכום זה פיצוי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סכום שנפסק בגין עזרת צד שלישי אינו הולם את נכותו הקשה של הניזוק ומצדיק התערבות להעלאתו.

    ״בנסיבות אלה, הסכום של 120,000 ש"ח אינו הולם ומצדיק התערבות להעלאת הפיצוי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עזרת צד שלישי
  • כושר השתכרות
  • הוצאות ערעור
  • שכר טרחת עורך דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

6414/97

בפני: כבוד

המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט ת' אור

כבוד

השופט י' טירקל

המערער: דן

כהן

נ

ג ד

המשיבה: קופת

חולים הכללית

ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי

בתל אביב יפו מיום 27.8.97

בת"א 557/94 שניתן על ידי כבוד השופט י' זפט

בשם

המערער: עו"ד רן שקד

בשם

המשיבה: עו"ד א' טל

פסק-דין

השופט ת' אור :

1.בית המשפט המחוזי קבע, בתביעה שהוגשה על ידי המערער, שהמשיבה חבה כלפיו בנזיקין בגין התרשלות רפואית. ההתרשלות התבטאה באיבחון מאוחר של מצבו הרפואי של עמוד השידרה הצווארי של המערער. כתוצאה מכך, נגרם לתובע נזק ניכר, והוא נותר נכה לצמיתות בשיעור 86%. עיקרו של הנזק הוא בחולשה ניכרת של ארבע הגפיים. כתוצאה מכך נפגע, בין היתר, כושר הניידות של המערער. הוא אינו מסוגל ללכת למרחקים והליכתו היא בצליעה. גם ביתר פעולות היומיום הוגבל המערער מכוח נכותו הנ"ל. אין ספק, שבהתאם לנכות האמורה, אשר נקבעה למערער על דעת המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים, מוגבלותו של המערער הינה ניכרת.

ערעור המערער, יליד 1940, הוא על סכומי הפיצויים שנפסקו לו על ידי בית המשפט המחוזי בפרטי הנזק השונים.

2.לא מצאתי עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי, על פיה הפגיעה בכושר ההשתכרות של המערער, בעבר ובעתיד, היא בסכום של 120,000 ש"ח. קביעה זו נסמכת על כך שגם אחרי שנגרמה למערער הנכות האמורה, המשיך - והוא ממשיך - לנהל קיוסק אותו ניהל גם קודם לכן. גם ביתר טענות הערעור אין עילה להתערבותנו, פרט לשני עניינים אשר יפורטו להלן.

3.לאור נכותו, רכש המערער מכונית, בה נוהג בנו המסייע לו. על פי תחשיב של המומחה קצין, עלות החלפתו והחזקו של הרכב, בהנחה של נסיעה ברכב כ1,000- ק"מ לחודש, היא בשיעור 204,297 ש"ח. בית המשפט פסק למערער פיצוי כולל בגין ניידות בסך 25,000 ש"ח. סכום נמוך זה נקבע על יסוד סברת בית המשפט כי צרכי ניידותו של המערער הם מצומצמים ביותר.

נראה לי שבית המשפט קפץ ידו, והסכום אשר ראוי היה לפסוק גדול יותר. מוגבלותו של המערער בניידות היא בדרגה גבוהה. המוסד לביטוח לאומי קבע שמוגבלותו בנושא זה היא כדי 80%. בצדק, ציין בית המשפט המחוזי שכושר ניידותו של המערער מוגבל מאוד. בנסיבות אלה, רכישת הרכב בו יוכל לנסוע לצרכיו הינה סבירה. גם התחשיב של מר קצין לפי נסיעה של 1,000 ק"מ לחודש בממוצע הינה סבירה, אם לוקחים בחשבון את צרכיו של המערער לנסוע גם לעיסוקיו, גם לטיפולים רפואיים וגם לביקורים משפחתיים או של ידידים.

מאידך גיסא, יש לקחת בחשבון שהשימוש במכונית יהיה, כך יש להניח, גם לצרכים משפחתיים שאינם של המערער עצמו, וכן את הוצאות הנסיעה שהיו נגרמות למערער גם לולא נכותו. בהתחשב בכלל נתונים אלה, הסכום של 25,000 ש"ח הינו נמוך ביותר, ובדרך אומדן הייתי פוסק במקום סכום זה פיצוי בסכום של 100,000 ש"ח, דהיינו תוספת של 75,000 ש"ח.

4.גם הסכום שנפסק בגין עזרת צד שלישי מצדיק התערבות. הסכום אשר נפסק למערער הוא בשיעור 120,000 ש"ח, לעבר ולעתיד. המדובר בתקופה של שבע שנים בעבר, כולל תקופה בה עבר המערער ניתוח ולאחריו, כשמוגבלותו של המערער היתה רבה עוד יותר, וכן תקופה של כעשרים ושלוש שנים בעתיד (ביום פסק הדין היה המערער בן חמישים ושבע שנים ותוחלת חייו, על פי לוחות סטיסטיים, עמדה על כעשרים ושלוש שנים נוספות). אפילו אם סבר בית המשפט המחוזי כי המערער הגזים בתאור העזרה והסיוע הדרושים לו, ותביעתו למליוני שקלים בפרט נזק זה הינה מוגזמת ביותר, אין ספק שנכותו הקשה בגפיו הצריכה ותצריך עזרת צד שלישי בחלק מפעולות היומיום. בנסיבות אלה, הסכום של 120,000 ש"ח אינו הולם ומצדיק התערבות להעלאת הפיצוי בפרט נזק זה. בדרך אומדן, הייתי פוסק למערער סכום של 200,000 ש"ח במקום הסכום שנפסק לו, דהיינו תוספת של 80,000 ש"ח.

5.התוצאה היא, שהערעור מתקבל, במובן זה שהמשיבה תשלם למערער, בנוסף לסכומים שנפסקו בבית המשפט המחוזי, סכום של 155,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה ממועד פסק הדין בבית המשפט המחוזי.

בנוסף לכך, ישולם למערער שכר טרחת עורך דין נוסף בשיעור 20% מהסכום של 155,000 ש"ח, אף זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

כן תשלם המשיבה למערער הוצאות ערעור זה בסך 15,000 ש"ח.

ש ו פ ט

המשנה לנשיא ש' לוין :

אני מסכים. המשנה לנשיא

השופט י' טירקל :

אני מסכים. ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.

ניתן היום, כד' בתשרי התשנ"ט (14.10.98).

המשנה

לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

עכב/

97064140.

E03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סכום פיצוי נמוך ביותר בגין ניידות, בהתחשב בנסיבות ובשימוש המשפחתי ברכב, מצדיק התערבות ופסיקת תוספת פיצוי.
  2. 2סכום שנפסק בגין עזרת צד שלישי אינו הולם את נכותו הקשה של הניזוק ומצדיק התערבות להעלאתו.