ע"א 6426/20 מוחמד עליאן נ. נחום קורפו

ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט א' פרסקי ) מיום 8.9.2020 בת"א 31754-07-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.

1.

בחודש יולי 2018 הגישו המשיבים נגד המערערים תביעת פינוי וסילוק יד ממקרקעין, אשר נטען כי הם בבעלותם (להלן: המקרקעין ) וכי המערערים פלשו אליהם. התביעה הוגשה גם נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות ) , בטענה כי מבנה הבנוי על החלקה הצמודה למקרקעין פולש אל המקרקעין באופן חלקי. ביום 8.11.2018 הגישו המערערים כתב הגנה מטעמם, במסגרתו העלו מספר טענות סף וכן ציינו כי הם "אינם מחזיקים בפועל בשטח [המקרקעין] [...] בהעדר החזקה פיזית של [המערערים במקרקעין] אין מטבע הדברים עילת תביעה כלשהי". לאחר שניסיון גישור בין המערערים למשיבים לא עלה יפה, הועבר התיק לטיפולו של המותב, ונקבע דיון קדם משפט, אשר בשל התפשטות נגיף הקורונה נדחה ליום 6.8.2020. ערב הדיון, הגיש בא-כוח המערערים "בקשה דחופה לפטור מחובת התייצבות של [המערערים] ובא כוחם" מהדיון, וזאת נוכח "חשש להידבקות קורונה". הובהר בבקשה כי "[כדי] לא לסכן את הבריאות באולמות בית המשפט, מתבקש בית המשפט הנכבד לקיים את הדיון מחר, מחד, ולפטור את [המערערים] ובא כוחם מהתייצבות, מאידך". בקשה זו התקבלה על ידי המותב, ומשכך הדיון ביום 6.8.2020 התקיים בנוכחות המשיבים והרשות בלבד. בתום הדיון הקצר, ניתן פסק דין בעניינה של הרשות אשר שחרר אותה מההליך בכפוף לכך שתכבד כל החלטה שתתקבל בו, וכן התקבלה בקשת המשיבים להוסיף נתבעות נוספות להליך. עוד קבע בית המשפט קמא כי על המערערים להודיע "מדוע לנוכח טענותיהם העולות בכתב ההגנה לפיהן [הם] אינם עושים שימוש [במקרקעין], לא יינתן פסק דין המקבל את הסעדים הנתבעים בהליך זה, קרי, פינוי וסילוק יד [מהמקרקעין]".

2.

ביום 30.8.2020 הגישו המערערים הודעה מטעמם בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 6.8.2020, בה נטען, בין היתר, כי "לא מגישים תביעות אקדמיות ותיאורטיות נגד מי שלא מחזיק בקרקע ביום הגשת התביעה", וכי הם "מדגישים את זכותם על פי דין להחזיק [במקרקעין]". ביום 31.8.2020 ניתנה החלטת בית המשפט לפיה:

"1.

כל החלטה שתינתן בהליך זה תחייב את הצדדים לו בלבד. ממילא, פסק דין המקבל את הסעדים המתבקשים כנגד [המערערים] לא יכול לייצר זכויות בקרקע [למשיבים] כלפי כולי עלמא אם אין להן מקור אחר.

2.

אני מתקשה להבין את עמדת [המערערים] לפיה על אף שהם חוזרים על כך שהם אינם מחזיקים [במקרקעין] בדרך כלשהי יש מקום לנהל את ההליך אשר הסעד המבוקש בו הוא פינוי וסילוק יד בלבד.

3.

היות שמכתב ההגנה ומהודעתם עולה שזו עמדתם, יינתן פסק דין המקבל את הסעד המבוקש, אלא אם תבוא הודעה המבהירה את הדברים בצורה אחרת. [...]"

3.

ביום 6.9.2020 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב על רקע החלטת המותב ליתן פסק דין המקבל את התביעה, וזאת בשלב קדם המשפט, תוך התעלמות מטענות סף אשר נטענו בכתב ההגנה מטעמם ולאחר קיום דיון במעמד צד אחד. לשיטתם, בכך הביע המותב עמדה לא אובייקטיבית אשר ממחישה כי דעתו "ננעלה" ועל כן מצדיקה את פסילתו. ביום 8.9.2020 דחה בית המשפט קמא את הבקשה בציינו "השגות על החלטות בית המשפט אינן עילת פסלות. ההחלטות עצמן ניתנו לאור הנמקתן לפיה נוכח טענת [המערערים] כי אינם מחזיקים בקרקע הרי שעל פניו אין מקום לניהול הליך בו מתבקש סעד של פינוי וסילוק יד בלבד. בד בבד עם כך, ניתנו [למערערים] הזדמנויות להצדיק את קיום ההליך על אף האמור. בקשת הפסלות נדחית". המותב הוסיף והבהיר כי "לא נערך דיון במעמד צד אחד אלא במעמד [המשיבים והרשות] זאת לנוכח בקשת [המערערים], אשר הוגשה ערב הדיון, לפטור אותם מהתייצבות לדיון. מעבר לכך, בבקשה נכתב כך (בסעיף 6): 'מתבקש בית המשפט הנכבד לקיים את הדיון מחר, מחד, ולפטור את [המערערים] ובא כוחם מהתייצבות, מאידך'". כמו כן, קבע המותב דיון קדם משפט נוסף בהליך "על מנת לאפשר [למערערים] להבהיר את עמדתם".

4.

מכאן הערעור דנן, בו חוזרים המערערים על טענותיהם בפני בית המשפט קמא. המערערים מוסיפים וטוענים כי החלטת המותב בבקשת הפסלות אינה עומדת בחובת ההנמקה הקבועה בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), וכי החלטה קצרה זו, בה חזר המותב על כוונתו להכריע בהליך בשלב הנוכחי, מצטרפת לאמור בהחלטותיו הקודמות ומחזקת את המסקנה לפיה דעתו "ננעלה" נגד המערערים. המערערים מדגישים כי המותב לא פירט מהו מקור הסמכות אשר מכוחה באפשרותו לתת פסק דין בתחילת ההליך ללא קביעת ממצאים ושמיעת ראיות הצדדים, וכי המסקנה המתבקשת מכך היא כי המותב "'ננעל' במפורש על עמדה קדומה מסוימת שנתפרה בצורה גורפת ונחרצת בתחילת ההליך".

5.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא זה הקבוע בסעיף 77א לחוק ולפיו, יש לבחון האם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. התייחסותו של המותב לחלק מטענות המערערים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתב ההגנה מטעמם ובהודעותיהם לבית המשפט, וכן אל התוצאה המשפטית הנובעת מהן – לשיטתו – אין בה כדי להקים חשש כזה, והשגה על החלטות המותב בהקשר זה אין מקומה במסגרת הליכי פסלות כי אם בהליך ערעורי מתאים. בית המשפט קמא התייחס לכך בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסלות בציינו "השגות על החלטות בית המשפט אינן עילת פסלות" והדבר עולה, בנסיבות העניין, כדי הנמקה מספקת להחלטתו. כמו כן, מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט קמא לפיה הדיון ביום 6.8.2020, אשר התקיים כאמור ללא נוכחות המערערים או בא-כוחם לבקשתם המפורשת, לא התקיים במעמד צד אחד. מטעמים אלה כולם לא מצאתי כי קיים במקרה דנן חשש כלשהו למשוא פנים מצד המותב כלפי המערערים.

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות.