פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6433/98 ר. וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבנין בע"מ נ. מדינת ישראל - מינה

ניתן ביום

בקצרה

מכרזים · אי גילוי נתונים שגויים במכרז ואחריות לנזקערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה. בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב בחלוקת האשם והאחריות לענין הוצאות, בממצא העובדתי בדבר אי ניצול ההקלות שניתנו למערערת, ובממצאי בית המשפט המחוזי בפרויקט של 124 יחידות דיור. בשל האשם הבסיסי המשותף לצדדים לא נפסקו הוצאות.

העובדות

מדובר בפרשת 306 יחידות דיור ובפרויקט של 124 יחידות דיור הקשורים למכרז. בפסק הדין המחוזי נקבע כי האשם באי גילוי נתונים שגויים במכרז מתחלק בין הצדדים, וכי המערערת לא ניצלה את מלוא ההקלות שניתנו לה. המשיבה נשאה גם היא באשם הבסיסי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בחלוקת האשם בין בעלי הדין בגין אי גילוי נתונים שגויים במכרז, לענין הוצאות?
  2. 2.האם יש להתערב בממצא העובדתי שהמערערת לא ניצלה את מלוא ההקלות שניתנו לה, ובכך לא נזוקה מאי ההתאמה?
  3. 3.האם יש להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי בפרויקט של 124 יחידות דיור?

הלכות

  1. 1

    אין עילה להתערב בחלוקת האשם והאחריות בין בעלי הדין לענין הוצאות, כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי האשם לגבי אי גילוי הנתונים השגויים מתחלק בין הצדדים.

    ״בית המשפט המחוזי קבע שיש לחלק את האשם לגבי אי גילוי הנתונים השגויים הכלולים במכרז בין המשיבה לבין המערערת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ממצאי בית המשפט המחוזי ומסקנותיו מבוססים היטב בחומר הראיות, ולכן אין עילה להתערב בהם.

    ״נראה לנו שממצאיו של בית המשפט המחוזי ומסקנותיו מבוססים היטב בחומר הראיות ואין עילה להתערב בהם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מכרז
  • נתונים שגויים
  • אי גילוי
  • הוצאות
  • תביעת תשלום
  • אי ההתאמה
  • ממצא עובדתי
  • הכרעה בין ראיות סותרות
  • יחידות דיור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

6433/98

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט י' זמיר

כבוד

השופט י' אנגלרד

המערער

:

ר.

וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבנין בע"מ

נגד

המשיב

:

מדינת

ישראל - מינהל מקרקעי ישראל

ערעור

על החלטת בית המשפט המחוזי

ירושלים

מיום 14.7.98 בתיק ה"פ

465/96

שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא

ש.

ברנר

תאריך הישיבה:

טז

באייר תש"ס (21.5.00)

בשם

המערער

:

עו"ד טמיר בנימין

בשם

המשיב

:

עו"ד משה גולן

פסק-דין

1.לענין פרשת 306 יחידות הדיור. בית המשפט המחוזי קבע שיש לחלק את האשם לגבי אי גילוי הנתונים השגויים הכלולים במכרז בין המשיבה לבין המערערת, ולפיכך גם חילק את האחריות בין בעלי הדין, ככל שהדבר נוגע להוצאות. הגענו לכלל מסקנה שאין קיימת עילה מספקת להתערב בכך.

ככל שהדבר נוגע לתביעת התשלום בגין אי ההתאמה נקבע בפסק הדין ממצא עובדתי שהמערערת לא ניצלה את מלוא ההקלות שיכלה לקבל, שאילו היתה מנצלת אותן לא היתה נזוקה עקב אי ההתאמה. חרף טענות המערערת נראה לנו שאין קיימת עילה להתערב גם בענין זה, מקום שהממצא האמור נקבע על יסוד הכרעה בין ראיות סותרות.

2.לענין פרוייקט 124 יחידות הדיור נראה לנו שממצאיו של בית המשפט המחוזי ומסקנותיו מבוססים היטב בחומר הראיות ואין עילה להתערב בהם.

הערעור נדחה. נוכח העובדה שהאשם הבסיסי נשוא התדיינות זו רובץ גם על המשיבה - החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן היום טז באייר תש"ס (21.5.00).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98064330.

B04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין עילה להתערב בחלוקת האשם והאחריות בין בעלי הדין לענין הוצאות, כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי האשם לגבי אי גילוי הנתונים השגויים מתחלק בין הצדדים.
  2. 2ממצאי בית המשפט המחוזי ומסקנותיו מבוססים היטב בחומר הראיות, ולכן אין עילה להתערב בהם.