פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6442/14 ג'ומאנה מנסור נ. שירותי בריאות כללית

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · רשלנות רפואית - איחור באבחון וקשר סיבתיערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעה בעילת רשלנות רפואית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה בעילת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון חיידק. נקבע כי לא הוכחה התרשלות ספציפית ולא הוכח קשר סיבתי בהכרח. העדפת מומחה היא ממצא עובדתי שאין להתערב בו, והעברת נטל מכוח נזק ראייתי אינה מביאה בהכרח לקבלת התביעה.

העובדות

המערערת סבלה מחום במשך שלושה ימים, נבדקה על ידי רופא ביומיים הראשונים ואושפזה ביום השלישי. באשפוז התברר כי הותקפה על ידי חיידק, וכתוצאה מכך נגרמו לה מחלה ונכות צמיתה. טענתה העיקרית הייתה כי היה איחור באבחון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הרופא שבדק את המערערת התרשל באבחון המחלה ובהפניתה לאשפוז?
  2. 2.האם הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק?
  3. 3.האם יש להעביר את נטל השכנוע לנתבעת מכוח הנזק הראייתי, והאם הנתבעת עמדה בנטל?

הלכות

  1. 1

    לא די בהוכחת נזק, ואף אם ניתן היה לבצע פעולה שאילו ננקטה התוצאה הייתה אחרת - אין די בכך.

    ״לא די בהוכחת נזק, ואף אם ניתן היה לבצע פעולה שאילו ננקטה התוצאה הייתה אחרת – אין די בכך.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העברת נטל השכנוע מהתובע לנתבע אינה מביאה, בהכרח, לקבלת התביעה.

    ״העברת הנטל מהתובע לנתבע אינה מביאה, בהכרח, לקבלת התביעה.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    העדפת מומחה אחד על פני רעהו מסווגת כקביעת ממצא עובדתי, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה.

    ״כלל ידוע הוא כי העדפת מומחה אחד על פני רעהו מסווגת כקביעת ממצא עובדתי, וכאמור אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשלנות רפואית
  • קשר סיבתי
  • נזק ראייתי
  • נטל השכנוע
  • מומחה
  • ערכאת הערעור
  • איחור באבחון
  • עוולת הרשלנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו

כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

6442/14

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט צ' זילברטל

כבוד השופט א' שהם

המערערת:

ג'ומאנה מנסור

נ ג ד

המשיבה:

שירותי בריאות כללית

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום

14.07.2014 בת"א 048823-05-10

תאריך הישיבה:

י"ג בתמוז התשע"ו

(19.07.2016)

בשם המערערת:

עו"ד עאוני מנסור

בשם המשיבה:

עו"ד ענת קימלמן

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 48823-05-10, מפי כב' השופטת נ' בן-אור ), לפיו נדחתה תביעתה של המערערת נגד המשיבה בעילת רשלנות רפואית.

ברקע – תקופה של שלושה ימים שבתחילתה סבלה המערערת מחום. היא נבדקה על ידי רופא ביומיים הראשונים ואושפזה ביום השלישי בבית חולים, אז התברר שהותקפה על ידי חיידק מסוג STAPH AUREUS

וכתוצאה מכך נגרמו לה מחלה ונכות צמיתה. טענתה העיקרית של המערערת היא כי היה איחור באבחון, שהביא לכך שלא הופנתה בשלב מוקדם יותר לבית חולים.

בית המשפט המחוזי נימק היטב את מסקנתו לפיה הרופא שבדק את המערערת לא התרשל, ושאף קיים קושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק וברור, לרבות העדפת המומחה מטעם המשיבה על פני המומחה מטעם המערערת. לא מצאנו הצדקה להתערב בקביעות העובדתיות שנקבעו על ידו והדין שחל עליהן. כך ניתן לדחות את הערעור לפי תקנה 460ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. נוסיף, תוך התייחסות למושכלות ראשונים בדיני נזיקין, את הנקודות הבאות: לא די בהוכחת נזק, ואף אם ניתן היה לבצע פעולה שאילו ננקטה התוצאה הייתה אחרת – אין די בכך. בענייננו, המערערת לא הוכיחה שהיה בסיס לדרוש מהרופא כי ימליץ על אשפוזה ביום הראשון למחלתה. אין לקבוע סטנדרט זהירות לפיו בכל מצב יש לשלוח חולה לאשפוז בבית חולים. על פי הראיות, הסימנים לא הצביעו על כך. יוער בהקשר זה כי הרופא, שהכיר את המשפחה, אף ביקר את המערערת בביתה ובדק אותה ביום השני למחלתה בשעות הצהריים. כמו כן, ספק אם הוכחה כנדרש סוגיית הקשר הסיבתי. כלל ידוע הוא כי העדפת מומחה אחד על פני רעהו מסווגת כקביעת ממצא עובדתי, וכאמור אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו. באשר לטענה לפיה יש להעביר את נטל השכנוע מכוח הנזק הראייתי – יש לזכור כי גם בהנחה שכך הוא, העברת הנטל מהתובע לנתבע אינה מביאה, בהכרח, לקבלת התביעה. המשיבה הצליחה לעמוד בנטל, גם בהנחה שהועבר אליה. עוד יצוין, בעניין הנזק הראייתי, כי הגם שלא היה רישום מלא של הדברים, הרישום החלקי – בתוספת הראיות שהוגשו – מספיקים לדחיית התביעה.

התוצאה היא כי לא נפלה כל טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם כל ההבנה למצבה של המערערת, עוולת הרשלנות לא הוכחה.

דין הערעור להידחות, ובנסיבות העניין – ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו

בתמוז התשע"ו (21.7.2016).

ש ו פ ט

ש

ו פ ט

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא די בהוכחת נזק, ואף אם ניתן היה לבצע פעולה שאילו ננקטה התוצאה הייתה אחרת - אין די בכך.
  2. 2העברת נטל השכנוע מהתובע לנתבע אינה מביאה, בהכרח, לקבלת התביעה.
  3. 3העדפת מומחה אחד על פני רעהו מסווגת כקביעת ממצא עובדתי, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה.