פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
6447/00 - ב'
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המערער
ת :
ימכא השקעות (7000) בע"מ
באמצעות
מנהלה כוכבי איתן
נגד
המשיב
ה :
ערים, חברה לפיתוח עירוני בע"מ
בקשה
למתן צו זמני וערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט המחוזי בירושלים מיום 3.9.00
בת"א 1072/98 שניתנה על ידי כבוד השופט דר' א' צ' בן זמרה
בשם
המערערת: איתן כוכבי
בשם
המשיבה: עו"ד עידו וינטר
פסק דין
ערעור על החלטת בית משפט המחוזי בירושלים
(כבוד השופט א' צ' בן זמרה) מיום 3.9.00, שלא לפסול את עצמו מלדון בת"א
1072/98.
1. בין המערערת למשיבה מתנהלים הליכים משפטיים
באשר לחבות בהוצאות פיתוח במגרש מסוים בבית שמש. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי
הגישה המערערת בקשה לפסילתו של השופט בן זמרה מלהמשיך לשבת בדין. בקשה זו באה לאחר
שבית המשפט דחה את בקשתה בבש"א 3657/00, בקשה לעיון חוזר בהחלטות שניתנו על
ידו בשלבים מוקדמים יותר במהלך המשפט. לטענת המערערת, דחיית הבקשה מעידה על משוא
פנים של השופט כלפיה. זאת מאחר שלטענתה, עולים מהבקשה נתונים שלא עלו עד אותו שלב
והשופט דחה את הבקשה באומרו כי הוא דוחה את הבקשה מהטעם שלא נתגלתה כל עובדה חדשה
שלא היתה קיימת במועד נתינת ההחלטות נשוא הבקשה לעיון חוזר. המערערת טוענת כי
החלטה
זו, בשילוב עם שורת החלטות קודמות, מעידה על כך שבית המשפט נוהג כלפיה במשוא פנים ובעוינות, תוך עיוות דין. בנוסף, קובלת המערערת על התבטאויות שונות של השופט כנגד המערערת מהן ניתן להסיק משוא פנים.
2.בית המשפט בהחלטתו מיום 3.9.00 דחה את הבקשה. החלטתו היא כדלקמן:
"אין כל יסוד לבקשה והיא נדחית.
נימוקיו של מר כוכבי הם נימוקים לערעור ובאשר להתייחסותו לתיאורים כאילו נאמרו מפי לפני כשנה ועשרה חודשים - נושא תלונה זו התעורר רק היום, ולא זכור לי שתאורים אלו נאמרו על ידי כלשונם או כמובנם, מה גם שאינם מתיישבים עם טבעי".
על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.
3.לאחר שעיינתי בחומר המונח לפני ובטענות המערער, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. אשר לטענות המערערת בנוגע להחלטת השופט - מבלי להביע כל עמדה לגופן או באשר לנכונותן של הטענות אותן טוען המערער - הרי שאלו הן החלטות דיוניות שאינן מהוות כלשעצמן עילה לפסילת שופט. אף קיומן של טעויות רבות - מבלי שאקבע שכך בענייננו - אין בהן כדי להעיד על קיום משוא פנים (ראו: ע"א 3035/00 רהב נ' קגנוביץ (טרם פורסם), ע"א 2949/96 כלל חברה לביטוח נ' מנסור אדיב (טרם פורסם) ופסקי הדין אליהם מפנים). על מערער להראות קיומו של משוא פנים אובייקטיבי ואין די בהרגשה סובייקטיבית של צד כדי להביא לפסילת שופט. ההחלטות הדיוניות האמורות אינן מקימות, בנסיבות העניין, חשש ממשי למשוא פנים.
באשר לטענת המערערת ביחס להתבטאויות קשות של השופט כלפי מנהלה, הרי שהשופט בהחליטו שלא לפסול את עצמו מתייחס לכך ומתכחש לכך שדברים מהסוג לו טוענת המערערת נאמרו על ידו או יכלו להיאמר על ידו. אכן, מאחר שהתבטאויות אלו לא מצאו מקומן בפרוטוקול ובהתחשב בכך שהשופט עומד על כך כי לא נאמרו הדברים הללו, הנחתי היא כי הדברים לא נאמרו.
מטעמים אלה, הערעור נדחה.
ניתנה היום, כ' באלול התש"ס
(20.9.2000).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00064470.
E02
/עכב