ע"א 6471/19 א.ר.ט שירותי אחסנה בע"מ נ. שלמה קרבלניקוב

ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה (השופט י' שקד ) מיום 19.9.2019 בת"א 50929-10-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.

1.

המערערת הגישה בשנת 2017 תביעה נגד המשיבים לפינוי וסילוק יד מנכס בעיר תל אביב-יפו. ביום 1.7.2019, בתום דיון ההוכחות בהליך, הורה בית המשפט קמא על הגשת סיכומי הצדדים בכתב, כדלקמן: " התובעת תסכם עד ליום 22.7.19. הנתבעים יסכמו עד ליום 15.8.19. סיכומי תשובה בתוך 3 ימים נוספים – שני עמודים. אורך הסיכומים העיקריים לא יעלה על שמונה עמודים. תזכורת פנימית למתן פסק דין ליום 20.8.19 ". סיכומי המערערת אכן הוגשו ביום 22.7.2019 וסיכומי המשיבים הוגשו ביום 8.8.2019. ביום 15.8.2019 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר דחה את התביעה. למחרת היום, הגישה המערערת בקשה לביטול פסק הדין, נוכח העובדה שטרם חלף המועד להגשת סיכומי התשובה מטעמה. המשיבים התנגדו לבקשה, שכן לשיטתם המועד להגשת סיכומי התשובה חלף בתום שלושה ימים ממועד הגשת סיכומי המשיבים ומשכך לא נפל כל פגם במתן פסק הדין על ידי בית המשפט קמא. מנגד, סברה המערערת כי המועד לא חלף, הן נוכח לשון החלטת בית המשפט, אשר מנתה שלושה ימים נוספים מן המועד האחרון להגשת סיכומי המשיבים, והן נוכח הוראת תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר לפיה המועד להגשת סיכומי התשובה נדחה לתום פגרת הקיץ. ביום 28.8.2019 קבע בית המשפט קמא כי בטרם יכריע בבקשה, על המערערת להגיש את נוסח סיכומי התשובה שאותם היה בכוונתה להגיש והפנה בהקשר זה לאמור בע"א 442/89 עלאלדין נ' מדינת ישראל , פ"ד מג(3) 824 (1989) (להלן: עניין עלאלדין ) .

חלף הגשת סיכומי התשובה מטעמה, הגישה המערערת ביום 3.9.2019 בקשה לפסילת המותב, שכן לשיטתה החלטת בית המשפט להורות על הגשת סיכומי התשובה בטרם תתקבל החלטה ובפרט הפנייתו ל עניין עלאלדין , אשר לשיטתה נועדה על מנת לזקוף לחובת המערערת את אי הגשת סיכומי התשובה, מעידה כי דעתו של המותב "ננעלה", וכי אין בכוונתו לבטל את הטעות שנפלה בעת מתן פסק הדין בטרם הגשת סיכומי התשובה. המערערת הפנתה בהקשר זה לפסק הדין שניתן בע"א 3591/19 קלימי נ' גיל (21.7.2019) (להלן: עניין קלימי ), אשר בו התקבל ערעור פסלות לאור פרסומה בטעות של טיוטת פסק דין בטרם הוגשו סיכומי הצדדים, וטענה כי הדבר נכון מקל וחומר במקרה דנן, עת מדובר בפסק דין מוגמר ושלם.

2.

ביום 19.9.2019, לאחר קבלת עמדת המשיבים, אשר התנגדו לבקשה, ותשובת המערערת לה, דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות. בהחלטה נקבע כי בהתאם להחלטת בית המשפט קמא בדבר מועדי הגשת הסיכומים, היה על המערערת להגיש את סיכומי התשובה מטעמה בתוך שלושה ימים מן המועד שבו הוגשו סיכומי הנתבעים, כלומר עד יום 11.8.2019. בית המשפט קבע כי " לא ברורה על סמך מה סבורה התובעת כי מותב זה מנוע מלדון בבקשה לביטול פסק הדין. טרם הכרעתי בבקשה זו. טרם הבעתי כל דעה לגביה. כל שציינתי בהחלטה מיום 28.8.19 שצוטטה לעיל הוא עובדה, לפיה התובעת נמנעה מלצרף לבקשה את נוסח סיכומי התשובה " וכי אין בכך כדי להביע או לגבש דעה בבקשה לביטול פסק הדין. אשר להפנייתו ל עניין עלאלדין , קבע בית המשפט כי בפסקה שאליה הפנה " ציין כב' השופט לוין, כחלק מהנמקותיו, כי "יש לציין עוד, שגם עם הגשת בקשת הביטול לא צירף נציג המדינה טיוטה של הסיכומים שאותם ביקשה המדינה להגיש "" וכי על כן מדובר בפסיקה רלבנטית למקרה דנן. עוד הבחין בית המשפט קמא בין המקרה דנן ל עניין קלימי וציין כי בניגוד למקרה שנידון שם, במקרה דנן פסק הדין ניתן לאחר קריאת הסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים ולאחר שבית המשפט המתין לחלוף המועד להגשת סיכומי תשובה, בהנחה כי חלף המועד לכך, והוא לא פורסם בטעות.

3.

מכאן הערעור בו חוזרת המערערת על טענותיה בפני בית המשפט קמא. לשיטתה, סירובו של בית המשפט קמא להכיר בטעות שנעשתה על-ידו, תוך זקיפת האחריות לאי הגשת סיכומי התשובה לחובתה של המערערת מגלה כי דעתו "ננעלה" והיא אינה ניתנת לשינוי. היא סבורה כי בדומה ל עניין קלימי , גם במקרה דנן פסק הדין ניתן בטרם הסתיימו הטיעונים בתיק, וכי הדבר מהווה פגם המצריך תיקון. מנגד, סמכו המשיבים בתגובתם על החלטת בית המשפט קמא, וסברו כי יש לדחות את הערעור, באשר בנסיבות העניין לא קם חשש ממשי למשוא פנים אשר יצדיק את פסילת המותב.

4.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. טענות המערערת, המופנות רובן ככולן כלפי החלטתו הדיונית של בית המשפט קמא מיום 28.8.2019, אינן מקימות חשש שכזה. בית המשפט קמא קבע כי בטרם תינתן החלטתו בבקשת המערערת לביטול פסק הדין, יתאפשר לה להגיש את סיכומי התשובה מטעמה. אין בהחלטה זו כדי להקים כל חשש למשוא פנים, אלא להיפך – דומה כי בית המשפט קמא ביקש כי תונח בפניו מלוא התשתית הרלבנטית לשם הכרעה בבקשה לביטול פסק הדין, והדבר מעיד על רצונו לדון בבקשת המערערת בלב פתוח ובנפש חפצה. כמו כן, יש ליתן את הדעת על כך שבקשת הפסלות הוגשה לאחר מתן פסק הדין, בשלב שבו כבר הכריע בית המשפט קמא במחלוקת המהותית שבין הצדדים. במקרים שכאלה, החשש בדבר קיומו של משוא פנים פוחת, ודרך המלך להעלאת טענות נגד החלטות המותב, לרבות טענות פסלות, היא בערעור על פסק הדין. אף לא מצאתי כי יש לגזור גזירה שווה מהמקרה שנדון ב עניין קלימי לענייננו, כטענת המערערת. כפי שהבהיר בית המשפט קמא בהחלטתו, פסק הדין במקרה דנן ניתן לאחר קריאת סיכומי הצדדים ומתוך הנחה כי המועד להגשת סיכומי התשובה מטעם המערערת חלף מבלי שאלה הוגשו.

אשר על כן, הערעור נדחה.