ע"א 6498/04 אדמון בן חלים ארמלי-משפר-עם נ. ח'ליל אליאס נחאס-משר-עם

1.בפני בקשה להחלפת סכום העירבון שנקבע על ידי המזכירה הראשית בסך 35,000 ₪ בכספים שמשיב מס' 1 מחזיק בהם ואשר שולמו לו על ידי המבקש תמורת המגרש נשוא הערעור. לטענת המבקש, משיב מס' 1 אישר בפני בית המשפט קמא כי המבקש שילם לו את מחיר הקרקע נשוא ערעור זה בסך 10,500$ וכי הוא עדין לא החזיר למבקש את הכספים. כיום המבקש פנסיונר וסובל ממחלות שונות ואין לו כספים להפקידם כערבון. משיב מס' 1 אשר מחזיק בכספים כאמור, לא הגיב להחלטה בה התבקשה תגובתו אף שקיבל אותה כבר ב2.9.04. משיב מס' 2 מתנגד לבקשה. לדבריו, הצעת המבקש לראות בכספים המגיעים לו ממשיב מס' 1 באם יאושר פסק הדין, כתחליף לערובה אינה מקובלת עליו, שכן הצעה זו יפה היא ליחסים בין המבקש לבין המשיב מס' 1 בלבד.

2.לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי הדין עם משיב מס' 2 ויש לדחות את בקשת המבקש ככל שהיא קשורה בו. אמת, משיב מס' 1 לא הגיב לבקשה שבפני – אף שניתנה לו הזדמנות ראויה לכך – ולאור העובדה שהערבון בא להגן על זכויותיו שלו אם יפסקו הוצאות בערעור, ניתן לכאורה לקבל בקשה זו כלפיו. אולם, הצדק עם משיב מס' 2 כי הערובה אותה מציע המבקש כוחה יפה ליחסים בין המבקש למשיב מס' 1 ואין בכך בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של משיב מס' 2 – אם יידחה הערעור (ראו: ע"א 6217/99 - אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע" מ (לא פורסם)). יתר על כן, אם מתקשה המבקש בגיוס סכום העירבון, היה עליו להגיש בקשה מתאימה המפרטת את מצבו הכלכלי וסיכוי הערעור שבכותרת. בקשה שכזו לא הוגשה וממילא איני יכול להידרש לה.

3.בנסיבות האמורות, אני קובע על כן כדלקמן: המבקש יפקיד בבית המשפט כתב התחייבות לפיו משיב מס' 1 יהיה זכאי לקזז מן הסכום המוחזק בידיו בגין תמורת המגרש סך של עד 17,500 ₪ הוצאותיו, אם יפסקו בערעור זה. התחייבות זו תהיה בלתי מותנית ובלתי חוזרת. למותר לציין, כי אין בהוראתי זו הבעת עמדה לגוף הטענה לפיה אכן יש עילת תביעה למבקש כלפי משיב מס' 1 בהקשרו של חוב זה. בנוסף, יפקיד המבקש ערבון בסך 17,500 ₪ לשם הבטחת הוצאות משיב מס' 2 בערעור שבכותרת. הן ההתחייבות והן הערבון יופקדו תוך 15 יום מעת ההמצאה. בהיעדר הפקדה, ידחה הערעור ללא התראה נוספת.