ע"א 651/11 סובחי בשותי נ. חסן ג'מאל

1.

המשיב היה הבעלים הרשום של המקרקעין, הידועים כחלק של 2/9 מחלקה 6 בגוש 19053 באדמות מג'ד אל-כרום (להלן: המקרקעין ). ביום 23.11.08, נחתם לכאורה הסכם מכר מקרקעין, שלפיו מכר המשיב לעותמאן סאלח (להלן: עותמאן ) את זכויותיו במקרקעין (להלן: ההסכם הראשון ). מכוח הסכם זה, נרשמה לטובת עותמאן הערת אזהרה על המקרקעין. כחודש לאחר מכן, נחתם לכאורה הסכם מכר נוסף, שלפיו מכר המשיב – בעסקה נוגדת – את זכויות במקרקעין למבקש (להלן: ההסכם הנוסף ). מכוח ההסכם הנוסף, רשם המבקש הערת אזהרה לטובתו במקרקעין. למחרת, דיווח המבקש על העסקה לרשויות המס, ושילם את מלוא המיסים בגינה, לרבות המיסים החלים על המוכר.

2.

בחודש מרץ 2009, הגיש המשיב תובענה נגד המבקש, עותמאן וג'אבר סאלח (להלן: ג'אבר ), שבה עתר לפסק דין שבו יוצהר כי הסכמי המכר בטלים, וכי הוא בעל הזכויות היחיד במקרקעין. בד בבד עם הגשת התביעה, ביקש המשיב גם צו מניעה זמני להורות לנתבעים שלא לבצע דיספוזיציות במקרקעין. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג' גינת ) דחה את הבקשה לסעד זמני, אך נתן פסק דין נגד עותמאן וג'אבר שלא התייצבו לדיון, שבו נקבע כי ההסכם הראשון בטל. בעקבות ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת עותמאן, השלים המבקש את העסקה ורשם את המקרקעין על שמו.

3.

בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט כ' סעב ) קיבל את התביעה והורה על השבת רישום הזכויות בחלקה על שמו של המשיב. בית המשפט מצא, לאחר שבחן את חומר הראיות ושמע חוות דעת מומחים, כי ההסכם הנוסף הינו מזויף וכי עסקת המכר אינה אלא עסקת מרמה. עוד נקבע כי ההסכם הנוסף עולה כדי הסכם בלתי חוקי כמשמעו בסעיף 30 לחוק החוזים, התשל"ג-1973, שכן סכום התמורה שהופיע בו נמוך באופן משמעותי על-מנת להונות את רשויות המס.

4.

המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה, שבגדרו נטען כי יש להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, שכן הוא לא נתן בפסק-דינו משקל מספיק לסתירות העולות מחומר הראיות שהוצג בפניו. בין היתר, נטען כי בית המשפט שגה כאשר בחר לתת אמון דווקא בעדותו של המשיב, שהודה במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני כי הוא אינו כופר בכך שחתם על ההסכם הנוסף, ושינה את גרסתו במהלך הדיון בהליך העיקרי. עוד נטען כי בית המשפט התעלם מתמלילי שיחות שבהן לכאורה ניתן לשמוע את אשת המשיב מברכת את המבקש על השלמת העסקה.

5.

ביום 21.12.10 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט כ' סעב ) בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש סיכויי הערעור הינם בלתי מבוטלים, שכן נפלו – לשיטתו – שגיאות רבות בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, כפי שפורטו בהודעת הערעור. לדבריו, אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך, שכן הוא שילם סכומים משמעותיים במסגרת העסקה. המשיב, כך נטען, אינו עומד בתשלום הוצאות שנפסקו לחובתו במסגרת הליך סעד זמני, ולכן קיים ספק אם יוכל לפצות את המבקש בכסף אם יתקבל הערעור בסופו של יום. המבקש מדגיש כי מדובר בפסק דין הנוגע לשאלת בעלות במקרקעין, ולא פסק-דין שעניינו כספי גרידא, ובנסיבות אלה, יש לעכב את ביצוע פסק הדין. המבקש מוסיף כי קיים חשש שמא ינסה המשיב להעביר את המקרקעין לצד ג', כפי שניסה לעשות בעבר, ובכך יסכל את תכלית ערעור המבקש. למשיב – מנגד – לא ייגרם כל נזק אם יעוכב ביצוע פסק הדין, שכן המבקש התחייב בפני הערכאה הדיונית שלא לבצע עסקאות במקרקעין, ולזכות המשיב נרשמה הערת אזהרה ברוח דומה.

6.

בהתאם להחלטתי מיום 24.1.11, הגיש המשיב את תגובתו לבקשה. המשיב סבור כי דין הבקשה להידחות שכן היא אינה עונה על התנאים המוכרים בדין לעיכוב ביצוע פסק הדין. סיכוי הערעור, כך נטען, אינם גבוהים שכן מדובר בהשגה על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית. אשר למאזן הנוחות, סבור המשיב כי לא ייגרם למבקש כל נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב פסק הדין. המשיב מעדכן כי

ביום 19.12.10 הוא השלים את שינוי רישום המקרקעין על שמו, אך הוא מוכן להצהיר שלא תבוצע כל עסקה נוספת במקרקעין עד לשמיעת הערעור. עם זאת, הוא מבקש שהמבקש יפקיד ערבויות מתאימות לשם הבטחת נזקיו, אם הערעור יידחה בסופו של יום.

7.

כידוע, הלכה היא כי פסק-דין יבוצע עם הינתנו, ואין בהגשת ערעור לבדה כדי להצדיק סטייה מעיקרון זה (ראו תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )). בהלכה הפסוקה נקבעו אמות מידה שבהתקיימן ניתן יהיה לסטות מכלל זה. הראשון, כי סיכויי הערעור הינם גבוהים; והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך שאם לא יבוצע פסק-הדין, אך הערעור יתקבל בסופו של יום – יתעורר קושי להחזיר את המצב לקדמותו (ראו: ע"א 2213/10 כהן נ' גדעון (לא פורסם, 9.5.10)). מבלי שאידרש לשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי די ב התחייבות המשיב בתגובתו לבקשה, שלא לבצע עסקאות נוספות במקרקעין, כדי לאיין את החשש שהעלה המבקש בנוגע להעברת הזכויות לצד ג' תמים. במצב דברים זה, ככל שיתקבל הערעור בסופו של יום, לא ייפגע עניינו של המבקש.

אשר על כן, ניתן בזה תוקף של החלטה להצהרת המשיב כי לא יבוצעו עסקאות במקרקעין עד למתן פסק דין בערעור. כן אני מורה כי תירשם – לבקשת המשיב – הערת אזהרה בדבר התחייבותו להימנע מביצוע עסקה כאמור עד להכרעה בערעור. כל זאת, בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בסך 20,000 ש"ח וכן ערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח, לשם הבטחת נזקי המשיב. לא תופקד ערובה כאמור עד ליום 15.2.11

– יפקע תוקף האיסור האמור, ותבוטל הערת האזהרה.

הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך העיקרי.