ע"א 6524/08 אידה רוזן נ. עז' המנוח מר אליהו כהן ז"ל

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

1.ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז שלא לפסול עצמו מלישב בדין בערעור שהגישה המערערת על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בעניין אגרה וערבון. הבקשה לפסילת המותב התבססה, בעיקרה, על הטענה כי בדיון המקדמי הביע בית המשפט את דעתו כי ראוי למחוק את הערעור והציע זאת לצדדים. בית המשפט דחה את הבקשה מן הטעם שבעת הדיון ההתבטאות לא הייתה אלא דעה לכאורה,

דבר שאין בו כדי להוות עילת פסילה.

2.לאחר עיון בבקשה בתגובה, ובתשובה לתגובה וכן בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לפטור מאגרה. על בעל דין המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית לשלם אגרה והיות ההליך מגלה עילה. אשר למצב הכלכלי, מעיון בבקשה ובחומר שצורף לה לא שוכנעתי כי מצבה הכלכלי של המערערת הוא חמור באופן שאינו מאפשר לה לשלם את האגרה, בשים לב לנכסיה והכנסותיה ובהתחשב בגובה האגרה בערעור פסלות. מן הבקשה עולה כי למערערת הכנסות לא מבוטלות ורכוש ששוויו רב. הבקשה אינה מבהירה מדוע אין באפשרותה להסתייע ברכוש לצורך גיוס כספי האגרה, למשל בדרך של לקיחת הלוואה כנגד שעבודו. אשר לתנאי השני, ספק רב בעיני אם ערעור הפסלות מגלה עילה, שכן המערערת אינה מצביעה בערעורה על קיומה של עילת פסלות. היא אינה פורשת תשתית שיכולה לבסס חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ראו, סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984). הבעת דעה מצד בית המשפט אין בה די כדי להקים עילת פסלות. כידוע, לא פעם מביע שופט דעה באשר לסיכויי ההליך שבפניו. אם דעה זו היא "לכאורית" בלבד, תוך שהשופט פתוח לאימוצה של דעה שונה, אין בעצם הבעת הדעה כדי לפסול את השופט מלשבת בדין. לא די בכך שיש לשופט דעה בעניין נשוא המשפט. לשם פסילת שופט צריך שתהא לו דעה קדומה, וצריך להראות כי אין כל סיכוי שדעתו זו תשתנה במהלך המשפט (בג"ץ 2148/94 גלברט נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון , פ"ד מח(3)573).

הבקשה לפטור מאגרה נדחית איפוא. האגרה תשולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), ולא – יימחק הליך ללא צורך במתן הודעה נוספת. התיק יובא לפניי לאחר תשלום האגרה לצורך קביעת גובה הערבון.