החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6564/97 דרור רות נ. קיזל אריה עורך ראשי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פסלות שופטערעור על החלטה בבקשת פסלות שופט

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטה בבקשת פסלות שופט. נקבע כי טענת שיהוי אינה עילה לפסילה כשלעצמה, ובפרט כשאין איחור משמעותי. כמו כן, הכרעה בהליכי ביניים שאינה לרוחו של צד אינה מהווה עילת פסלות.

העובדות

המערערת טענה לשיהוי בשמיעת תביעתה ולנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך. היא ביקשה לפסול את השופט בשל החלטות ביניים שניתנו, ולאחר מכן ניתנו החלטות נוספות שהשלימו את ההליך.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם השיהוי בשמיעת התביעה והנזקים הנגרמים מכך מהווים עילה לפסילת שופט?
  2. 2.האם הכרעה בהליכי ביניים שאינה לרוחו של צד מהווה עילת פסלות?

הלכות

  1. 1

    הכרעה בהליכי ביניים שאינה לרוחו של צד מן הצדדים אינה מהווה, כשלעצמה, עילת פסלות.

    ״בית משפט זה שב וקבע, כי הכרעה בהליכי ביניים שאינה לרוחו של צד מן הצדדים אינה מהווה, כשלעצמה, עילת פסלות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה לשיהוי בשמיעת התביעה אינה, כשלעצמה, עילה לפסילה, בפרט כשאין מדובר באיחור משמעותי.

    ״אין בטענה זו, כשלעצמה, כדי להביא לקבלת הערעור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיהוי
  • החלטות ביניים
  • עילת פסלות
  • ערעור
  • הכרעה בהליכי ביניים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א

6564/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערערת:

רות

דרור

נגד

המשיבים

:

1.

אריה קיזל, עורך ראשי

2.

אריק גרינברג - כתב לענייני קרית אתא

3.

אלי טולדנו - מנהל העיתון/מקומון

ערעור פסלות שופט

על החלטתו של בית משפט

השלום

בחיפה בת.א. 7027/96 מיום 15.10.97

שניתנה

על ידי כבוד השופטת א' פריאל

בשם

המערערת: בעצמה

פסק-דין

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב'

השופטת א' פריאל) מיום 15.10.97, בה נדחתה בקשת המערערת לפסילת השופטת מלישב בדין

בעניינה.

1. מן הערעור ומנספחיו, עולה, כי המערערת ביקשה

בשעתו (ב- 29.1.97), כי כב' השופטת פריאל תפסול עצמה מלדון בתביעה שהגישה המערערת

כנגד המשיבים, אולם חזרה בה מבקשתה ב- 27.5.97. עוד עולה, כי ב- 9.10.97 שבה

המערערת וביקשה, כי כב' השופטת פריאל תפסול עצמה מלדון בעניינה. זאת בשל השתהותה

במתן החלטות ביניים בתביעה. בית המשפט דחה את הבקשה, בקבעו, כי "אי-מתן החלטה

אינו עילה לפסילה, ובפרט כשאין מדובר באיחור משמעותי".

2.בערעור שבפני שבה המערערת ומלינה על השיהוי שדבק, לשיטתה, בשמיעת תביעתה ועל הנזקים הנגרמים לה כתוצאה מכך. אין בטענה זו, כשלעצמה, כדי להביא לקבלת הערעור. בית משפט זה שב וקבע, כי הכרעה בהליכי ביניים שאינה לרוחו של צד מן הצדדים אינה מהווה, כשלעצמה, עילת פסלות (וראה, לדוגמא: ע"א 8662/96 פולק נ' חברה לבנין אחים הילזנרט בע"מ , טרם פורסם). מקל וחומר שכך הם פני הדברים כאשר טענת הפסלות אינה מבוססת על טעם הנוגע לתוכנה של הכרעה כאמור אלא אך על העובדה שההחלטה טרם ניתנה. מכל מקום, גם טרונייתה זו של המערערת באה לידי פתרונה, משום שמהערעור עולה, כי לאחר מתן ההחלטה נשוא הערעור ניתנו גם החלטות הביניים שבשלהן הוגשו בקשת הפסלות והערעור.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ט בכסלו התשנ"ח

(18.12.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97065640.

A02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 8662/96

הלכות

  1. 1הכרעה בהליכי ביניים שאינה לרוחו של צד מן הצדדים אינה מהווה, כשלעצמה, עילת פסלות.
  2. 2טענה לשיהוי בשמיעת התביעה אינה, כשלעצמה, עילה לפסילה, בפרט כשאין מדובר באיחור משמעותי.