פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6642/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת:
עומר נירם שותפות מוגבלת
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק לאומי
למשכנתאות בע"מ
2. פורמלי יחיאל אטיאס
3. פורמלי מקסים כהן
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 28.7.02 בה"פ 895/02 (בש"א 14089/02) שניתנה על-ידי כבוד השופט
נ' ישעיה
בשם המבקשת: עו"ד פז רימר
החלטה
בגדר תובענה שהגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לביטול הסכם למכירת הדירה שכרתה עם משיבים 2 ו-3, עתרה היא למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב 1, בנק לאומי לישראל, (להלן: הבנק), להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא הרובצת לטובתו על אותה דירה.
בית-המשפט המחוזי החליט כי אין מקום למתן צו המניעה במעמד צד אחד וביקש את תשובת הבנק. התשובה הכוללת טענות עובדתיות ניתנה ללא תצהיר, ובית-המשפט, לאחר שעיין בה דחה את הבקשה בקובעו כי "אין מקום למתן צו מניעה זמני". אף בקשת המבקשת לעיון חוזר נדחתה.
בבקשה לרשות ערעור טוענת המבקשת כנגד ההליכים, בגדרם קיבל בית-המשפט המחוזי טענות עובדתיות ללא תצהיר, וממילא ללא חקירה נגדית של המצהיר מטעם הבנק ואף ללא דיון. הבנק נדרש להשיב לבקשה ובתשובתו חזר בהרחבה על טענות עובדתיות המלמדות כי מאזן הנוחות הצדיק דחיית הבקשה לצו מניעה. אלא, שלא מצאתי באמור לעיל תשובה לטענות הדיוניות שהעלתה המבקשת. על-כן, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שהתקבלה.
כידוע, אף בהליכי ביניים טענות עובדתיות חייבות להיות מושתתות על תצהירים, וכאשר קיימת מחלוקת בין בעלי-הדין זכות קנויה להם לחקור את המצהירים. זאת, בכפיפות לשיקול-הדעת שניתן בידי בית-המשפט להגביל את היקף החקירה. ראו רע"א 2508/98 מתן מערכות תקשורת נ' מילטל תקשורת , פ"ד נג(3) 26.
במקרה דנן, באין תצהיר מבחינה פורמלית טענותיו העובדתיות של הבנק לא יכלו להתקבל. בית-המשפט אמנם רשאי היה לאפשר הגשת תצהיר ובהמשך להרשות חקירת המצהיר אם יתבקש לכך, משלא עשה כן החלטתו לדחיית הבקשה אינה יכולה לעמוד.
אני מבטלת איפוא את ההחלטה ומחזירה את הדיון לבית-המשפט המחוזי. כן אני מחייבת את הבנק לשלם למבקשת הוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"א בתשרי תשס"ד
(7.10.03).
ש
ו פ ט ת