פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א 6646/06
- א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערערים:
עזבון המנוח אמזלג יוסף ז"ל ו-12 אחרים
נ ג ד
המשיבות:
1. מדינת ישראל-משרד הביטחון
2. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
1.לפני בקשה לפטור מעירבון בסך 20,000 ₪ שנקבע במסגרת ההליך שבכותרת, או לחילופין הפחתתו. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.7.05 (להלן: פסק הדין). בפסק הדין נתקבלה תביעתו של המבקש המנוח (להלן: המבקש) כנגד המשיבה 1 ונקבע, כי גירושו לצרפת לאחר שלקה במחלת נפש בזמן שירותו הצבאי כמו גם הימנעות המשיבה מהעלאתו ארצה במשך שלושים וחמש שנים, הם בגדר עוולה חוקתית הפוגעת בזכויות יסוד שלו. לפיכך נפסקו למבקש פיצויים בסך 1,350,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך-דין והוצאות ההליך. בנוסף, נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה 2 ונקבע, כי לא התרשלה בטיפול בעניינו של המבקש אלא פעלה על פי כללים סבירים. בהתאם להסדר דיוני שגובש בין הצדדים הוסכם, בין היתר, כי המשיבה 1 לא תערער על פסק הדין בכפוף לאי הגשת ערעור נגדי מצד המבקש. לפיכך העבירה המשיבה ביום 1.12.2005 את כל כספי הפיצויים למבקש. לאחר פטירת המבקש טענה המשיבה 1 כי בשל שינוי הנסיבות ומכוח ההסדר הדיוני עומדת לה זכות הערעור על פסק הדין. לאור זאת, התקבלה ביום 22.1.06 בקשת המשיבה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולפיכך הושב לה סך הפיצויים, בניכוי שכר טרחת עורך-דין והוצאות ההליך. בהמשך, נתקבלה ביום 14.6.06 בקשת המשיבה 1 להארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין ונקבע, כי אף המבקש רשאי להגיש ערעור מטעמו. ערעור המבקש על החלטה זו להאריך את המועד נדחה בפסק דין מיום 12.11.06 (כב' הנשיאה ד' ביניש) ונקבע כי המשיבה 1 אכן רשאית להגיש ערעור על פסק הדין. לאור זאת הגישו שנים-עשר יורשי המבקש (להלן: המבקשים) ביום 15.8.06 את ההליך דנן שהוא ערעור מטעמם שלהם על פסק הדין, בגין דחית התביעה כנגד המשיבה 2 ובגין שיעור הפיצויים שנפסקו.
2.המבקשים טוענים כי אין חולק על העובדה שבעיזבון המבקש אין כל כספים. המשיבה אף הסתמכה על כך בבקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן טענה כי המבקשים הינם חסרי אמצעים ובמידה ויקבלו את סך הפיצויים שנפסקו לטובתם בפסק הדין לא תהא אפשרות לגבותם בחזרה. המבקשים מוסיפים, כי במידה ויפסקו הוצאות לטובת המשיבה בהליך דנן תוכל היא לגבותן מסך הפיצויים שהושבו לידיה בשל עיכוב ביצוע פסק הדין. לבסוף טוענים המבקשים כי סיכויי ההליך טובים. זאת, שכן מרבית טענותיהם לעניין רשלנותה של המשיבה 2 לא נדונו בבית המשפט קמא, וכן מאחר והפיצויים שנפסקו בפסק הדין אינם משקפים את מידת הפגיעה ומשכה, בזכויות המנוח. לפיכך מבקשים הם פטור מהפקדת ערבון או הפחתתו כאמור לעיל.
3.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה, סכום העירבון שנקבע נמוך בהתחשב בסכומים השנויים במחלוקת ובהוצאות המשיבה בגין ההליך. בנוסף, המבקשים לא הביאו בבקשתם כל טיעון או ראיה לעניין מצבם הכלכלי, ובפרט כשסכום העירבון שיש להפקיד מתחלק בין המבקשים כולם. המשיבה מצינת כי בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין לא התבססה על מצבם הכלכלי של המבקשים אלא על הקושי לגבות את הכספים לו חולקו בין כל המבקשים. המשיבה מוסיפה כי אין לקבל את הצעת המבקשים לגבות את סכום ההוצאות, אם ייפסקו, מהכספים המוחזקים על-ידה בגדרי עיכוב הביצוע, שכן, במידה ויתקבל ערעור המשיבה על פסק הדין וידחה הערעור דנן, המשיבה לא תהיה חייבת למבקשים דבר וחוב ההוצאות – כי יהיה – ייוותר על כנו. לאור כל זאת טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה דנן.
4.המשיבה 2 מתנגדת אף היא לבקשה. לטענתה, התביעה כנגדה נדחתה בפסק הדין, ולכן בשונה מהמשיבה 1 אין היא מחזיקה בכספים השייכים על-פי פסק הדין למבקשים מהם יתכן ותוכל לנכות את הוצאותיה, במידה ויפסקו. לעניין סיכויי ההליך טוענת המשיבה כי אלו אינם טובים. זאת, שכן ככלל לא יתערב בית משפט זה בממצאים העובדתיים עליהם הסתמך בית המשפט קמא בפסיקתו, ועל ממצאים מעין אלה נתבססה דחית התובענה כנגדה.
5.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. בקשתם של המבקשים אינה מלמדת די הצורך על מצבם הכלכלי, שכן הם לא פרטו מהן הכנסותיהם, מצב חשבונות הבנק שלהם, וכן אפשרות קיומם של רכוש או פקדונות נוספים. בנוסף לא נשללה אפשרותם להסתייע במעגל הקרובים להם לצורך הפקדת הסכום הנדרש כערבון. טענתם המרכזית התמצתה בהצהרתם כי עיזבון המנוח ריק מכספים. בנוסף, כעולה מן החומר שבפני, יש די בידי המבקשים כדי לממן ייצוג משפטי בהליכים אשר נוהלו עד כה ובהליך דנן ויש ליתן משקל גם לעובדה כי מדובר במספר מבקשים היכולים לחלוק ביניהם את החבות בערבון. אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה תוכלנה המשיבות לגבות את הוצאותיהן מהכספים שהועברו אליהן בגדרי עיכוב ביצוע פסק הדין, שכן, כאמור בטענותיהן של המשיבות, לו יתקבל ערעורן יהיו כספים אלו רכושה של המשיבה 1 כדין ובטוחה להוצאותיהם, אין. כך וודאי ביחס למשיבה מס' 2. במצב דברים זה, לא מצאתי כי קיימת הצדקה למתן פטור מהפקדת ערבון או הפחתת סכום הערבון, וזאת אף מבלי צורך להביע כל עמדה נחרצת באשר לסיכויי ההליך כנגד מי מן המשיבים.
6.התוצאה היא כי הבקשה נדחית. עירבון בסך 20,000 ₪ יופקד בתיק זה תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו . בהעדר הפקדה כנדרש, ירשם ההליך שבכותרת לדחיה בלא התראה נוספת.
ניתנה היום, כ"א כסלו תשס"ז (12.12.2006).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם