ע"א 6664/20מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופטת ש' יעקובוביץ ) בת"א 62512-03-17 מיום 19.8.2020.

2.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ביום 8.12.2016 נהרג ר.ס. בתאונת דרכים (להלן: המנוח ). בעקבות זאת, הגישו המשיבים תביעת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: החוק ).

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי על המבקשת לשלם למשיבים פיצוי בהתאם להוראות החוק – ועיקר המחלוקת הסתכם בשאלת גובה הפיצוי שעליה לשלם.

3.

בית המשפט המחוזי בחן, בין היתר, את אובדן השתכרות המנוח, הכנסות פנסיה וקצבת זקנה שעתיד היה לקבל, ואובדן שירותי אב ובעל, ופסק לטובת המשיבים סכום של 1,775,005 ש"ח בתביעת התלויים (המשיבים 2 – 4), וסכום של 1,810,568 ש"ח בתביעת עיזבון המנוח, בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ובתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה.

4.

המבקשת הגישה לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בגדרו נטען כי יש להפחית מסכום הפיצוי הכולל לו זכאים המשיבים סכום של 841,738 ש"ח, בשל שגיאות שנפלו בפסק הדין בקביעת בסיס שכרו של המנוח לחישוב הפיצוי בגין אובדן הכנסה.

למחרת, ביום 23.9.2020 הגישה המבקשת בקשה עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, המתייחס לאותו חלק מפסק הדין אשר בגינו הוגש הערעור – היא הבקשה שלפניי.

5.

בבקשתה, טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור גבוהים, תוך שהיא מפנה לנתוניו האישיים של המנוח, עברו התעסוקתי ועברו הפלילי, וטוענת כי לא היה מקום לקבוע את בסיס שכרו לפי השכר הממוצע במשק.

עוד טוענת המבקשת כי לנוכח היקף הפיצוי המשמעותי אשר במחלוקת, על סך של למעלה מ-840,000 ש"ח, קיים חשש כי אם תשלום חלק זה של הפיצוי לא יעוכב, ייגרם לה נזק בלתי הפיך אם היא הערעור יוכרע לטובתה ולא יהיה באפשרות המשיבים להשיב את הסכום; ואילו עיכוב רכיב זה מהפיצוי לא יפגע באופן משמעותי במשיבים מאחר שעניינו בפיצוי בגין אובדן הכנסותיו העתידיות של המנוח.

6.

מנגד, המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, סיכויי הערעור נמוכים ואף "מאזן הנוחות" אינו נוטה לטובת המבקשת.

בכלל זה, נטען כי המבקשת לא הציגה כל תימוכין לטענה שלפיה המשיבים לא יוכלו להשיב את הסכום אשר במחלוקת אם הערעור יוכרע לטובתה; כי שווי הפיצוי שבמחלוקת אינו כה משמעותי עד כי יש לחשוש שמא לא ניתן יהיה להשיבו למבקשת; וכי מדובר בשיעור משמעותי מסכום הפיצוי הכולל שנפסק לטובת המשיבים, ועל כן עיכוב חלק זה מהפיצוי יפגע בהם באופן משמעותי שלא לצורך.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

כידוע, אין בהגשת ערעור, כשלעצמה, כדי לעכב את ביצוע פסק דין, שהרי ככלל, בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בפסק הדין עוד בטרם יוכרע הערעור.

על המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין להוכיח כי סיכויי הערעור גבוהים וכי "מאזן הנוחות" נוטה באופן ברור לטובתו, במובן זה שייגרם לו נזק ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. בין התנאים קיים יחס של "מקבילית כוחות" כך שככל שסיכויי הערעור פחוּתים, כך מוטל על המבקש נטל כבד יותר להראות כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו, ולהיפך. אולם, מבין שני תנאים אלו מעמד הבכורה ניתן ל"מאזן הנוחות".

זאת ועוד, נקבע כי כאשר הבקשה מופנית כלפי פסק דין שעניינו בסעד כספי, כבענייננו, על המבקש לעכב את ביצועו להראות כי "מאזן הנוחות" נוטה באופן מובהק לטובתו, וכי קיים חשש ממשי לכך שביצוע פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך.

עם זאת, במקרים שבהם נפסק פיצוי בהיקף משמעותי, ייתכן שיהיה בכך, במקרים מסוימים, כדי לבסס חשש שלפיו לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. על כן, במקרים אלו, בית המשפט עשוי להורות על עיכוב תשלום הפיצוי שבמחלוקת או חלק ממנו (ראו למשל ע"א 2662/20 פרץ בוני הנגב אחים בע"מ נ' עמר , פסקה 11 (21.5.2020)).

8.

במקרה דנן, היקף הפיצוי המשמעותי אכן מקים חשש שמא לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם הפיצוי שנפסק לטובת המשיבים ישולם במלואו.

משכך, אני מורה כי על המבקשת לשלם למשיבים 60% מהפיצוי שבמחלוקת, ויתרת הפיצוי השנוי במחלוקת תופקד בקופת בית המשפט המחוזי במזומן או בערבות בנקאית צמודה, עד ליום 1.11.2020. למען הסר ספק, יובהר כי שכר הטרחה שפסק בית המשפט המחוזי לטובת המשיבים ישולם במלואו לאלתר.

אם לא יופקד הסכום האמור במועד, תשלם המבקשת את מלוא הפיצוי למשיבים.

9.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי,

כאמור בפסקה

8 לעיל .