ע"א 667/02 יוסף רווח נ. מדינת ישראל

1.בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ר' גרינברג) הרשיע את המבקש ושני נאשמים נוספים בעבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וגזר עליו – ועליהם - מאסר לתקופה של 12 חודשים, מתוכם ארבעה חודשים לריצוי בפועל – בעבודות שירות – והיתרה על-תנאי. כמו כן חייב את המבקש בתשלום פיצוי כספי למתלונן וכן הטיל עליו קנס. בית המשפט המחוזי דחה את עיקר ערעורו של המבקש על ההרשעה ואולם תחת העבירה שבה הורשע הרשיע אותו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק העונשין. כמו כן הקל בעונשו של המבקש והעמיד את תקופת המאסר על חודשיים במקום ארבעה חודשים. דברים אמורים, בתמצית, בפרשה שבמהלכה תפסו המבקש ושני הנאשמים הנוספים, בהיותם שוטרים במשטרת ישראל, את המתלונן - שסברו שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל- והיכו אותו. המתלונן נחבל ברגלו חבלה חמורה ורגלו גובסה לתקופה של חודש ימים.

המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק הדין.

2.טענתו העיקרית של המבקש היא שעומדת לו ההגנה של טעות במצב הדברים ולפיכך ראוי היה לזכותו מן האשמה. לדבריו, נכנס לחנות שבה שהה המתלונן, רק אחרי שנכנסו לתוכה שני השוטרים האחרים. באותו שלב היה כבר מגע פיזי בין המתלונן לבין אחד מן השוטרים ולפיכך סבר המבקש שהוא מצטרף לביצוע של פעולת מעצר.

לא מצאנו ממש בטענה. כפי שקבע בית משפט השלום "לטענה זו אין כל בסיס עובדתי, נוכח עדותו הברורה של המתלונן - - - השוללת מצב של מאבק בינו לבין נאשם 2, שיכול היה להתפרש בעיני נאשם 1 כתקיפתו של נאשם 2". הטענה נדחתה גם על ידי בית המשפט המחוזי שהדגיש כי מלכתחילה מסרו המבקש ושוטר נוסף "גירסאות שקריות וסותרות כאשר נחקרו במחלקה לחקירות שוטרים וסתרו זה את זה גם בבית משפט קמא". במצב דברים זה אין כל יסוד להתערב בממצא העובדתי שקבע בית משפט השלום, כאמור לעיל, ולפיכך נשמט הבסיס מתחת לטענה המשפטית.

באת כוח המבקש הוסיפה וטענה בהרחבה גם לענין העונש. לענין זה סבר בית המשפט המחוזי כי מעורבותו של המבקש היתה "המינורית והפחות בולטת מבין השלושה ושמא יש לכך השלכה לענין המשך דרכו" ולפיכך הקל בעונשו של המבקש. אנו סבורים שלאחר העובדה שמדובר בתקיפתו של אזרח על ידי שוטרים אין העונש שהוטל על המבקש חמור כלל ואין מקום להמתיק את עונשו יותר משהמתיק אותו בית המשפט המחוזי.

3.לא מצאנו, אפוא, עילה להרשות ערעור בערכאה שלישית ולפיכך אנו דוחים את הבקשה.

הממונה על עבודות השירות ימציא תוך 30 ימים תוכנית לביצוע עבודות השירות וכן יקבע את המועד שבו ניתן להתחיל בביצוען. אחרי קבלת ההודעה נחליט בענין זה.