ע"א 6745/01 יוסי אלקיים נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, בשורה ארוכה של עבירות רכוש ועבירת סם. מאז הוגש כתב האישום, שוחרר העורר בערובה, ובתנאי נוסף, שלא יצא מביתו. בחודש ינואר 2000 הוקלו תנאי השחרור, והותר לעורר לצאת לעבודה, כשהוא מלווה על ידי אחר. היום הוא מבקש לבטל כליל את ההגבלה שהוטלה עליו באשר לאפשרות לצאת את ביתו. העורר טוען כי לא עלה בידו למצוא מעביד "אשר יסכים להיות נהגו למקום העבודה ובחזרה ממנו". בטענה זו אין ממש, שכן לא זו הדרישה שנקבעה בבית המשפט המחוזי.

אלא שבפי העורר טענה אחרת, והיא, שמשפטו נמשך כבר למעלה משנתיים, וטרם נסתיים. בנסיבות אלה, כך הוא סבור, הפגיעה בחירותו קשה ביותר. בית המשפט המחוזי מיאן לבטל את התנאי המגביל שנקבע בעניינו של העורר, בין השאר, כיוון שתנאי השחרור כבר הוקלו, בעצם העובדה שהותר לו לצאת לעבודה בליווי אדם שיפקח על תנועותיו, ובשל העובדה שהעורר עומד לרצות עונש מאסר בעבודות שירות שהוטל עליו בגין עבירות בתיק אחר, בבית אבות, לפי בחירתו, עד שאין לקבל את דעתו, כי כופים עליו לשבת בביתו.

אין ספק כי העובדה שהאיסור המוטל על העורר לצאת את ביתו מתמשך כבר יותר משנתיים, יש בה כדי לפגוע בצורה בלתי סבירה בחירותו. מששוחרר בערובה והוטלו עליו המגבילות האמורות, ניתן היה וראוי היה להניח כי משפטו יסתיים בתוך פרק זמן ראוי. משלא כך הדבר, חובה לבחון מחדש את תנאי השחרור. לא הייתי מהסס להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, אילו נדחתה בקשתו של העורר כליל. אלא שבית המשפט המחוזי פתח בפני העורר דרך לשוב ולפנות אליו לאחר סיום תקופת עבודות השירות. עבודות השירות עומדות להסתיים בסוף החודש הבא, ובתום התקופה הזו, יתקיים דיון חוזר, כמוצע על ידי בית המשפט המחוזי.

בנתון להערה זו, נדחה הערר.