פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
6749/11 - ד'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
שמואל אשבל
נ ג ד
המשיבים:
1. קנית השלום השקעות בע"מ
2. מגדלי מרכז עזריאלי (יזום וניהול) בע"מ
3. אורלי אשבל
4. עזבון המנוח עבייד תמיר ז"ל
5. עבייד הרצל
6. עבייד נילי
בקשה לצירוף משיבים 6-4 כמערערים להליך
החלטה
לפניי בקשה לצרף את המשיבים 6-4 כמערערים בהליך שבכותרת.
עיינתי בבקשה ובתגובה, ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ראשית , יש להבהיר כי מי שמסומנים כעת כמשיבים 6-3 כלל לא צורפו כבעלי-דין בערעור כפי שהוגש (בשנת 2011), זאת בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ובפרט תקנה 424). עניין זה בואר בהחלטת ההרכב מיום 17.6.2013, והוּתר לבא-כוח המערערים להגיש הודעת ערעור מתוקנת, אשר תכלול את בעלי-הדין החסרים – כמשיבים. עוד נקבע כי המשיבים הנוספים (6-3) יוכלו להגיש סיכומים מטעמם תוך 45 ימים. הודעת ערעור מתוקנת אכן הוגשה ביום 10.7.2013. הבקשה שלפניי היא אפוא ניסיון לא רק לשנות את סדרי ההליך מבראשית, אלא גם לשנות את המתווה שעליו הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 17.6.2013 (החלטה שכאמור באה לתקן את המחדל המקורי).
שנית , הבקשה שלפניי היא למעשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעם המשיבים 6-4. גם המשיבים 6-4 מודעים לכך, כעולה מסעיף 10 לבקשה המונחת לפניי. דא עקא, שכידוע, בקשת ארכה כזו מצריכה "טעם מיוחד"; כך בוודאי במקום שבו הבקשה מוגשת יותר משנתיים לאחר פסק-הדין של בית המשפט המחוזי. ואולם בבקשה שלפניי לא נעשה ניסיון ממשי להציג "טעם מיוחד", וההסבר להתנהלות הוא, בפשטות, שהמשיבים 6-4 בזמנו לא חפצו להגיש ערעור, וכעת חוזרים בהם. לא אוכל להסתפק בכך לצורך מתן ארכה.
שלישית , יש להדגיש כי התביעה בבית המשפט קמא עסקה בשני אירועים נפרדים של מעשי התאבדות. מסתבר כי בשעתו משפחתו של תמיר עבייד ז"ל ויתרה על האפשרות לערער על פסק-הדין שדחה את התביעה, ואילו אביו של מוראל אשבל ז"ל בחר לערער. בערעורו ביקש להכיר בקיומה של אחריות נזיקית בגין מותו של מוראל אשבל ז"ל, ולהחזיר את הדיון לבית המשפט קמא לצורך דיון בשאלת הנזק. בנסיבות אלה, ככל שבבקשה שלפניי יש ניסיון לטעון כי הפיכתם של המשיבים 6-4 למערערים היא עניין "טכני" לחלוטין, שאין בו כדי לפגוע בדרך כלשהי באינטרסים של הצד שכנגד – הרי שלא ניתן לקבל עמדה זו. במאמר מוסגר אציין כי אין בהחלטתי זו, כמובן, כדי לגרוע מאומה מסמכויותיו של ההרכב הדן בערעור (ראו למשל תקנה 462 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
בשולי הדברים אוסיף כי הבקשה שלפניי הוגשה כארבעה חודשים לאחר החלטת ההרכב מיום 17.6.2013, וכשלושה חודשים לאחר שהוגשה הודעת הערעור המתוקנת.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, מגישי הבקשה יישאו בהוצאות המשיבות 1 ו- 2 בסך של 2,000 ₪.
ניתנה היום, ט"ו בכסלו תשע"ד (18.11.2013).
גיא שני, שופט
ר ש ם