פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 6785/19 יוסף ברננקה נ. מרדכי ספוזניקוב ז"ל

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · ביטול הסכם מכר מקרקעין בשל מצג שווא והטעיהערעור אזרחי על פסק דין של בית המשפט המחוזי שקיבל תביעה להצהרה על בטלות הסכם מכר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה. בית המשפט העליון אימץ את קביעת בית משפט קמא כי המערערים הטעו את הרוכשים ביחס לאפשרות ביצוע תמ"א 38 בבניין, ולא מצא עילה להתערב בממצאי העובדה והמהימנות. שכ"ט עו"ד הופחת ל-15,000 ש"ח בשל פגמים בהתנהלות המשיבים.

העובדות

המערערים מכרו לאחד המשיבים חדרון בגודל 9 מ"ר עם שטח גג צמוד בתל אביב בתמורה של 1.8 מיליון ש"ח. המשיב שלח הודעת ביטול למחרת החתימה. בית משפט קמא קבע כי המערערים יצרו מצג שווא לגבי אפשרות ביצוע תמ"א 38 והתמורה הייתה גבוהה משוויה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הטעו המערערים את המשיבים או יצרו כלפיהם מצג שווא בעניין היתכנות ביצוע תמ"א 38 בבניין?
  2. 2.האם יש להתערב בקביעות העובדה והמהימנות של בית משפט קמא?

הלכות

  1. 1

    ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות אלא במקרים חריגים

    ״הלכה פסוקה עמנו כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות אלא במקרים חריגים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מצג שווא
  • תמ"א 38
  • ממצאי עובדה ומהימנות
  • ערעור
  • הערת אזהרה
  • שכ"ט עו"ד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א

6785/19

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ע' גרוסקופף

המערערים:

1. יוסף ברננקה

2. חנה ברננקה

נ ג ד

המשיבים:

1. מרדכי ספוזניקוב ז"ל

2. גל נח ספוזניקוב

ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.7.2019 בתיק ה"פ 22607-09-17

שניתן על ידי כב' השופטת ע' רביד

תאריך הישיבה:

כ"ה בחשון התשפ"א

(12.11.2020)

בשם המערערים:

עו"ד מרדכי לנצ'נר

בשם המשיבים:

עו"ד יצחק זקס

פסק-דין

1.

בין המערערים למשיב 2 (להלן: המשיב ) נחתם ביום 30.8.2017 הסכם, לפיו מכרו המערערים למשיב חדרון בגודל 9 מ"ר עם שטח גג צמוד של 55 מ"ר על גג בניין באחד מרחובות תל אביב, בסכום של 1.8 מיליון ₪ (להלן: ההסכם ). כבר למחרת החתימה על ההסכם שלח המשיב הודעה על ביטולו, ומשעמדו המערערים על קיום ההסכם, הוגשה התביעה לבית משפט קמא, להצהיר על בטלות ההסכם ולחייב את המערערים להשיב למשיבים את הסך של 270,000 ₪ ששולמו על ידם בתשלום ראשון על פי ההסכם.

2.

בית משפט קמא קיבל את התביעה והצהיר על בטלות ההסכם. בפסק הדין נקבע כי המערערים הטעו את המשיבים ויצרו מצג שווא בפניהם, לפיו ניתן יהיה לבצע תמ"א 38 בבניין, על אף שידעו שאין היתכנות כלכלית לכך. כתוצאה מכך, התמורה שהסכימו המשיבים לשלם עבור הממכר הייתה גבוהה בהרבה מערכו בשוק, כפי שעולה מחוות דעת שמאי שהוגשה על ידי המשיבים.

3.

על כך נסב הערעור שלפנינו, שבו הלינו המערערים על קביעת בית משפט קמא לפיה הטעו את המשיבים או יצרו כלפיהם מצג שווא. המערערים טענו כי ההסכם לא בוטל כדין וכי הם זכאים לפיצוי המוסכם בגין ביטולו.

4.

נאמר בקצרה, כי דין הערעור להידחות.

הלכה פסוקה עמנו כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאי עובדה ומהימנות אלא במקרים חריגים, ולא זה המקרה שלפנינו. בית משפט קמא שמע את הצדדים וניתח את הראיות שבפניו, ולא מצאנו עילה להתערב בקביעותיו ובמסקנותיו. אנו מאמצים אפוא את פסק הדין מכוח סמכותנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.

אשר על כן, הערעור נדחה.

המערערים ישיבו למנהל עזבונו של המשיב 1 את הסכום של 270,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 31.8.2017, וזאת בתוך 30 יום מהיום וכנגד מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לזכות המשיב בלשכת רישום המקרקעין. על מנת למנוע תקלות וסיבוכים מיותרים, המשיב יפקיד בידי מנהל העזבון בקשה לביטול הערת אזהרה, ומנהל העזבון יעביר את הבקשה לידי ב"כ המערערים עם קבלת הסכום כאמור לעיל.

בהינתן שגם התנהלות המשיבים לא חפה מפגמים (כך, עילת הביטול כפי שנמסרה על ידי בא כוח המשיבים בתגובתו מיום 6.9.2017, לא שיקפה את מצב הדברים כהוויתו), מצאנו להפחית את סכום שכ"ט עו"ד לסך של 15,000 ₪ חלף הסכום של 30,000 שנפסק על ידי בית משפט קמא בסעיף 71 לפסק הדין.

לאור זאת גם לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. פקדון יוחזר למערערים.

ניתן

היום, כ"ה בחשון התשפ"א (12.11.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1ערכאת ערעור אינה מתערבת בממצאי עובדה ומהימנות אלא במקרים חריגים