ע"א 6876/20איילה טל כספי נ. אלכסנדר יוליאן

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 120,000 ש"ח שנפסקו לחובת המבקשת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת עינת רביד ) מיום 6.9.2020 (להלן: ההוצאות ו- פסק הדין , בהתאמה), עד למתן הכרעה בערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין.

2.

בפסק הדין דחה בית המשפט קמא את תביעת המבקשת לחיוב המשיבים בסך של כ-2.5 מיליון ש"ח בגין פיצוי מוסכם ונזקים, שנגרמו לה, לטענתה, בגין הפרת חוזה ובשל חריגות בנייה שנתגלו בבית שרכשה מהמשיבים. בבקשה דנן, טוענת המבקשת כי סיכויי הערעור שהגישה טובים, וכן כי הנזק שייגרם לה מתשלום ההוצאות עולה על הנזק שייגרם למשיבים אם ימתינו לקבלתן עד להכרעה בערעור.

3.

דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיבים.

4.

במקרה הרגיל, אין מקום לעיכוב תשלום הוצאות שנפסקו לחובת מערערת בערכאה המבררת, אלא אם מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה. המבקשת בענייננו מבססת את טענותיה בדבר מאזן הנוחות על החשש מפני יכולתה לגבות מן המשיבים החזר בגין ההוצאות, מקום בו יתקבל הערעור שהגישה. ואולם, חשש זה נטען בעלמא, מאחר שרמץ הראיה היחיד שהובא כתמיכה לו הן שתי אמירות מתוך חקירת המשיבים בבית המשפט קמא, אשר מלמדות לכל היותר כי עד לשנת 2013 חיו המשיבים בחוץ לארץ. משכך, אין כל עיגון בבקשה לטענת המבקשת לפיה

"מרכז חייהם [של המשיבים] בעשרים השנים האחרונות כלל אינו בארץ" (ההדגשה הוספה). המבקשת הגדילה לעשות כשהוסיפה וטענה, גם זו הפעם ללא כל אחיזה בראיות, כי לאחר שמכרו המשיבים למבקשת את הנכס שבמחלוקת, "הרי שמסת נכסיהם של המשיבים בארץ כלל אינה ברורה, אם בכלל היא קיימת" . משאלו הן טענותיה היחידות של המבקשת לעניין מאזן הנוחות, ובהעדר כל תמיכה אחרת לעמדתה בסוגיה זו, אין כל בסיס עובדתי התומך בטענתה כי בתשלום ההוצאות בהן חויבה היא מניחה את כספה על קרן הצבי. בנסיבות אלו, אף אין כל מקום להידרש בשלב זה לטענות בדבר סיכויי הערעור, אשר יתבררו מן הסתם בעתיד (ראו: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 4779/09

שעבאן נ' פקיד שומה רמלה , פסקה 12 (27.7.2009); ע"א 6240/15 לונטר נ' פנחס , פסקה 22 (25.1.2016)).

5.

סוף דבר: הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, ואך ורק מאחר שלא התבקשה תשובה, אינני עושה צו להוצאות.