ע"א 692/98 אכרם חוסיין נ. רג'א גנטוס

1.לפנינו בקשה של המערערים (המשיבים שכנגד) לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין שניתן בפשרה כאמור בסעיף 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ב – 1984.

2.הבקשה הוגשה במועד, אולם עיכבנו החלטתנו בה עד למתן פסק הדין בערעור שהגישה המדינה על אותו פסק דין (ע"א 779/02). החלטתנו זו ניתנת בד בבד עם פסק הדין בערעור האמור.

3.בסעיף 3 של פסק הדין נשוא הבקשה נקבע:

"על יסוד טענות הצדדים בכתב ובעל פה הגענו לכלל דיעה כי יש להעמיד את סכום הפיצויים לו זכאי הנפגע על סך 2,000,000 ₪ כערכם ביום פסק הדין, וכן שכ"ט עו"ד + מע"מ המתחייב מהסכום הנ"ל".

4.המבקשים (הנתבעים בערכאה הראשונה) מבקשים כי בסעיף 3 ייאמר "על יסוד טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגענו לכלל דעה כי יש להעמיד את סכום הפיצויים שהיו מגיעים לנפגע לפני הניכויים שנוכו על ידי בית המשפט המחוזי, על סך של 2,000,000 ₪ כערכם ביום פסק הדין בצרוף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ בגין ההפרש בין הסכום הנ"ל לבין הניכויים שנוכו מהסכום הנ"ל על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דינו".

5.עו"ד בדרארנה ב"כ המשיבים (התובעים בערכאה הראשונה) מתנגד לבקשה וטוען כי פסק הדין ברור ואין מה לתקן בו, וכי אין המדובר בטעות סופר.

6.הגענו לכלל מסקנה שאכן נפלה בפסק הדין טעות סופר. הטעות היא בכך שלא נזכרו בו הניכויים שנקבעו בסעיף 12 לפסק דינה של הערכאה הראשונה ובהם תשלומים תכופים ששולמו, תגמולי המל"ל ועוד.

7.טעותה סופר זו נובעת מכך שביקשנו מהצדדים בדיון בעל פה לומר לנו מהי "השורה התחתונה" של פסק הדין. השורה התחתונה - אינה נקובה בו. נענינו כי מדובר בכ-2,300,000 ₪. הסכום הסופי שהוצג לנו אינו מביא בחשבון את הצורך להפחית את הניכויים. שקלנו את טענותיהם הרבות של שני הצדדים ובסופו של דבר הפחתנו את הסכום ל-2,000,000 ₪ ליום פסק דינה של הערכאה הראשונה. על כן מדובר אכן בטעות סופר; מהסכום שנקבע אכן יש להוריד את הניכויים הנקובים בסעיף 12 לפסק דינה של הערכאה הראשונה.

8.על כן מורים אנו כי יש לתקן את החלק האופרטיבי של פסק דיננו (סעיף 3) כך שיוסף בו אחרי המלים "כערכם ביום פסק הדין" - "לפני הניכויים המנויים בסעיף 12 לפסק הדין".

9.העתק החלטה זו יישלח בפקסימיליה לבאי-כח הצדדים.