ע"א 6927-20 ע"א 6927-20

השופט י' כשר:

1.ביום 27.7.2023 ניתן פסק דיננו בשלושת הערעורים שבכותרת. ביום 12.8.2023 הוגשה על ידי המערערות בע"א 6927/20 (להלן: המבקשות) בקשה לתיקון טעות בפסק הדין.

הבקשה מתייחסת לאותו החלק של פסק דיננו המתייחס לאחד הערעורים – ע"א 3988/22 – ולמעשה בהוראה הקבועה בפסק דיננו, בהקשר אותו ערעור, לעניין שיערוך סכומים מסוימים.

2.אזכיר כי עניינו של הערעור בע"א 3988/22 בסכום כספי שעל המשיבה 1 לשלם למבקשות (כונה בהסכם "התמורה הנוספת" וכך גם יכונה להלן), הנגזר מהתמורה שתתקבל ממכירתן של דירות, ובהתאם לטבלה שנקבעה בהסכם בין הצדדים.

בפסק הדין קבענו שיש לשערך את הסכומים הנקובים בטבלה ולקבוע בהתאם את הסכומים המגיעים למבקשות. הבקשה לתיקון טעות אינה נוגעת לחלק זה של פסק דיננו וגם לא לקביעה עקרונית כלשהי בו.

להבנת הבקשה דנן לתיקון טעות, יוזכר מועד שהינו רלבנטי, כפי שקבענו, הן לעניין שיערוך הנתונים בטבלה והן לעניין חישוב חובה של המשיבה למבקשות, הוא המועד החוזי לתשלום התמורה הנוספת – 10.10.2017. עוד רלבנטי המועד שלפי ההסכם בין הצדדים החל ממנו זכאיות המבקשות לריבית פיגורים בגין אי-תשלום התמורה הנוספת – 18.10.2017, ומועד פסק דינו המשלים של בית המשפט קמא – 7.4.2022.

בסעיף 26 לפסק הדין, קבענו כדלקמן:

"לשם חישוב סכומי החיוב, בהתאם לריבית ההסכמית ולתשלומים שבוצעו זה מכבר, יוחזר ההליך לבית המשפט המחוזי (ויוער כי בכתבי הטענות שהוגשו בהליך דנן נמצאו פגמים בחישובים שהציגו שני הצדדים).

על בסיס החומר שהונח לפנינו, אופן החישוב ייעשה כדלקמן: את סכום תקבולי המכירות יש לשערך ליום 10.10.2017. סכום התמורה הנוספת ייגזר מסכום התקבולים הזה ומהמדרגה המתאימה לו, כשהמדרגות משוערכות מיום ההסכם עד ליום 10.10.2017, לפי מדד תשומות הבנייה. סכום התמורה הנוספת שיחושב כאמור לעיל, יישא הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק החל מיום 10.10.2017 ועד ליום 18.10.2017; והפרשי הצמדה וריבית על פי סעיף 71 להסכם החל מיום 18.10.2017 ועד למועד מתן פסק הדין. מסכום זה יופחתו הסכומים ששולמו על ידי המערערות ביום 11.10.2011, ביום 8.5.2022, וביום 15.11.2018, שיישאו אף הם (לצרכי חישוב) הפרשי הצמדה וריבית על פי סעיף 71 להסכם, מיום התשלום בפועל ועד ליום מתן פסק הדין. בית המשפט המחוזי ייקבע את הריבית לתקופה שממועד מתן פסק הדין ואילך. התשלום יהא בתוספת מע"מ."

עניינה של הבקשה לתיקון הינו בקטע שהודגש לעיל, המתייחס לשערוך הסכומים ששולמו על ידי המשיבה, למבקשות, על חשבון התמורה הנוספת, לצורך הפחתתם מהסכום המגיע למבקשות על פי ההסכם וקביעת היתרה לתשלום שעל המשיבה לשלם למבקשות.

טענתן של המבקשות היא שלא היה מקום לקבוע את שנקבע בפסק דיננו לגבי שיערוך התשלום ששולם על ידי המשיבה ביום 11.10.2011 וגם לא לגבי התשלום ששולם ביום 8.5.2022 (אם כי עניין התשלום השני הינו בעל חשיבות תאורטית בעיקרה).

3.העיקרון שביסוד הכתוב בסעיף 26 לפסק דיננו היה ליצור, לצורך חישוב יתרת החוב של המשיבה למבקשות למועד פסק דינו המשלים של בית המשפט קמא, דין זהה לשערוך החוב ולשערוך התשלומים ששולמו לפירעונו, כדי שניתן יהיה להפחית את האחד מהשני במועד הרלבנטי לחישוב – מועד מתן פסק הדין המשלים.

להמחשת העיקרון אשתמש בדוגמא הבאה: נתבע פלוני חב לתובע אלמוני, ביום 1.1, סך של 100. פלוני שילם לאלמוני, לפירעון החוב סך של 20 ביום 1.4, סך של 35 ביום 15.7 וסך של 10 ביום 6.9, ופסק הדין ניתן ביום 1.12. דרך נכונה ומקובלת לעריכת החישוב היא לשערך את סכום החוב כולו (100) מיום 1.1 ועד ליום פסק הדין, ולשערך, לצורך החישוב בלבד ולפי אותו מנגנון שיערוך בדיוק, את כל אחד מהסכומים ששולמו על ידי החייב, ממועד תשלומו ועד ליום ה-1.12, ואז להפחיתם מסכום החוב המשוערך אף הוא לאותו היום.

עקרון זה הינו נכון ומתבקש ואף המבקשות אינן טוענות אחרת.

4.טענתן של המבקשות בבקשה לתיקון טעות הינה כי אין ליישם את העיקרון האמור, לעניין ריבית הפיגורים (העומדת במרכז מנגנון השערוך, לאור הוראות ההסכם בין הצדדים), לגבי הסכום ששולם להן על ידי המשיבה עוד ביום 11.1.2010.

בכך, לדעתי, צודקות המבקשות: ה-11.1.2010 הינו מוקדם למועד החוזי לתשלום פירעון החוב – 10.10.2017 – וממילא "חיצוני" לעקרון החישוב שתואר לעיל. יצוין כי הסכום ששולם על ידי המשיבה ביום 11.1.2010 לא שולם בהתנדבות אלא בהתאם להסכם (כתשלום על חשבון), ואין כל הצדקה לשערך אותו בהתאם לריבית הפיגורים הקבועה בהסכם (ובכך לגרום להפחתה גדולה יותר ובלתי מוצדקת של הסכום המגיע למבקשות).

המבקשות גם צודקות, לדעתי, בטענתן לגבי מנגנון השערוך המתאים שיחול על הסכום ששולם ביום 11.10.2011 – שיערוך למדד תשומות הבנייה.

למעשה, מתגובת המשיבה עולה שאף היא אינה חולקת למעשה על האמור לעיל.

5.האמור לעיל נכון, לדעתי, גם לגבי הסכום השלישי ששולם על חשבון התמורה הנוספת, הוא הסכום ששולם על ידי המשיבה ביום 8.5.2022, בהיותו מאוחר למועד מתן פסק הדין של בית המשפט קמא.

6.הטעות עליה מצביעות המבקשות מתאימה, לדעתי, בברור, להגדרתה של "טעות" בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

7.הנני מציע על כן כי נקבל את הבקשה ונתקן את האמור בסעיף 26 לפסק דיננו, באופן שבכל הנוגע לסכום ששולם על ידי המשיבה ביום 11.10.2011, ייקבע שיתווספו לו הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה (ובלא כל ריבית) עד ליום 10.10.2017 והוא יופחת מהסכום המגיע למבקשות, באותו היום, לפי האמור בפסק דיננו. באשר לסכום ששולם ביום 8.5.2022 הוא יופחת כסכום ששולם לאחר פסק הדין, באופן שייקבע על ידי בית המשפט קמא. יתר האמור בפסק הדין יוותר ללא כל שינוי.

8.לאור עמדתה של המשיבה, שלא כפרה למעשה בטעות שנפלה בפסק דיננו, אציע שלא לפסוק הוצאות בבקשה זו.