ע"א 6949/12 חלובה יעקב נ. מינהל מקרקעי ישראל

בהחלטתי מיום 13.10.2013 הבהרתי כי לפי סדרי הדין המקובלים בבית משפט זה, בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור מתבררת ככלל על-ידי המותב הדן בערעור, במהלך הדיון בערעור עצמו. בהתאם לכך, נקבע כי שתי הבקשות מטעם המערערים להוספת ראיות תובאנה לפני ההרכב שידון בערעור. אדגיש, כי גם במקום שבו בעלי-הדין שכנגד לא התנגדו לצירוף ראיות נוספות, או הותירו את העניין לשיקול דעת בית המשפט, אין משמעות הדבר כי הבקשה מתקבלת באופן אוטומטי, ובהיעדר נסיבות המצדיקות התנהלות אחרת, ההכרעה נותרת לשיקול דעתו של ההרכב. כך במיוחד שעה שהצדדים האחרים עומדים על זכותם-שלהם להוסיף גם-כן מסמכים נוספים וטיעונים, באופן שיש לו השלכה על מסגרת הדיון בערעור ועל התשתית העובדתית שביסודו. לא מיותר לציין, כי בענייננו המשיב 1 אכן דרש לצרף ראיות נוספות משלו – ככל שתתקבל בקשתם של המערערים – ואילו המערערים, בתשובה לתגובה, מתנגדים לכך.

לאור האמור, עומדת בעינה החלטתי מיום 17.7.2013, כי הבקשה להוספת ראיות והתגובות לה תובאנה לפני ההרכב – וזאת במהלך הדיון בערעור עצמו. איני רואה הצדקה מספקת כי הבקשה תועבר כעת לעיון השופטים, בניגוד לסדרי הדין המקובלים, מה עוד שהדיון קבוע לעוד זמן רב ולא מן הנמנע שיחול שינוי במותב. יודגש, כי המערערים הציגו את עיקרי טיעוניהם באשר לראיות הנוספות בגדרי הבקשה, וכמובן ככל שתידרש השלמת טיעון בעל-פה או בכתב הרי שיפעלו לפי הוראות ההרכב בבוא העת.