ע"א 6952/21 שירה וילנצ'וק נ. שמעון יוחאי חן

1.

בקשה מטעם המערערת "למתן צו לעיכוב ביצוע פסק דין" . הלכה למעשה, מן הנסיבות עולה, כי ענייננו כאן בבקשה למתן סעד זמני , עד להכרעה בערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 25.8.2021, בת"א 38157-06-17 (השופט ד' חסדאי ).

רקע עובדתי

2.

להלן העובדות הדרושות להכרעה: המערערת, שירה וילנצ'וק, חתמה על יפוי-כוח בלתי-חוזר לטובת המערער, שמעון יוחאי חן, ובאמצעותו פעל שמעון לרשום הערת אזהרה על דירתה של שירה. בחודש יוני 2017 הגישה שירה תביעה למתן סעד הצהרתי, שלפיו יפוי-הכוח הבלתי-חוזר, שניתן על-ידה – בטל, משום שהשימוש בו נעשה שלא למטרה שלשמה נחתם. כפועל יוצא, טענה שירה עוד, כי גם הערת האזהרה שנרשמה מכוחו – דינה להתבטל. שמעון טען מנגד, כי הלווה לשירה סך של 350,000 $, וכמו כן טיפל בהליך מכירת דירתה, ובשל כך, על-פי הסכם שנכרת ביניהם, הוא זכאי למחצית מהרווח שיופק ממכירת הדירה, לאחר סילוק חובותיה של שירה. לפיכך, השימוש בייפוי-הכוח, כמו גם רישום הערת האזהרה, לא נועדו אלא למטרות לגיטימיות: להבטיח את פרעון ההלוואה, ולמנוע משירה את האפשרות למכור את דירתה מבלי לחלוק עמו את רווחי המכירה. ביום 5.7.2017 ניתן, בהסכמת הצדדים, צו מניעה זמני, שבו נקבע בין היתר, כך: "הנני מורה [לשמעון], או למי מטעמו, להימנע מלעשות כל שימוש, מכל מין וסוג, בייפוי הכוח שניתן לו, ככל שניתן, על-ידי [שירה], בקשר לזכויות [שירה] בדירת המגורים המצויה ברח' מיכאל נאמן 22 תל אביב, הידועה כגוש 6620 חלקה 43 תת-חלקה 108 (להלן: הדירה). הנני מורה [לשמעון] או למי מטעמו להימנע מלעשות כל עסקה, בקשר עם הדירה. הנני מורה [לשמעון] או למי מטעמו להימנע מלהיכנס לדירה או לנהוג בה מנהג בעלים או מחזיק, לרבות החלפת מנעולי הדירה, או לערוך בה שינויים מכל מין וסוג, וכן להימנע מלעשות כל פעולה אחרת מכל מין וסוג שהוא בקשר עם הדירה" .

3.

ביום 25.8.2021 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ונקבע בו כך: "בסופו של יום, לאחר בחינת הראיות שבאו בפני, ושקילת העדויות שנשמעו, מסקנת בית המשפט הינה שלעת הזו כל שרישום הערת האזהרה מבטיח הוא את פירעון התשלום בסך של 350,000 $, שנתן [שמעון] בידי [שירה] כחלק מההסדר החוזי/כספי שביניהם. [...] כל העילות ו'הטעמים' שהעלה [שמעון] [...] על מנת להצדיק הותרת רישום הערת האזהרה לטובתו (פרט להבטחת החזר התשלום בסך של 350,000 $) נתבררו כטענות שווא חסרות כל ממש, ונטולות ביסוס משפטי" . בנוסף לאמור צוין, כי "התרשמותו של בית המשפט [...] הינה כי [שמעון] מנסה לכאורה לנצל לרעה באורח בוטה וציני את מצב הדברים [...] תוך ניסיון (לכאורה) לסחוט [משירה] סכומי כסף ניכרים מעבר לסך של 350,000 $, כערכו דהיום" . נקבע אפוא, כי "הערת האזהרה מיום 5.9.2016, הרשומה לטובת [שמעון] תמחק בכפוף לפירעון התשלום [...] בסך של 350,000 $ [...] ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד מועד הפירעון המלא בש"ח בפועל" . לבסוף, הורה בית המשפט המחוזי, כי "צו המניעה אשר ניתן בהסכמה

ביום 5.7.2017 מבוטל" .

4.

ביום 19.10.2021 הגישה שירה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובד בבד הגישה גם את הבקשה שלפנַי.

תמצית טענות הצדדים

5.

שירה טוענת, כי ביטול צו המניעה הזמני אינו מונע עוד משמעון לעשות שימוש בייפוי-הכוח שברשותו, וממילא הוא עלול למכור או להשכיר את הדירה לצדדים שלישיים, ולפגוע קשות בזכויותיה. בנוסף, עלולות להיגרם מכך מכשלות משפטיות, בדמות עסקאות נוגדות, וכיוצא באלה. שירה מוסיפה וטוענת, כי גם לפי מסקנת בית המשפט המחוזי, אין לשמעון כל זכות קניינית בדירה, ועל כן, אין לאפשר לו לעשות שימוש כלשהו בייפוי-הכוח.

6.

שמעון בתשובתו, מאריך בטענות באשר לסיכוייו הקלושים של הערעור שהגישה שירה על פסק הדין גופו, אך נמנע מלהשיב לטענות לגבי ביטול צו המניעה הזמני.

7.

שירה, בתגובתה לתשובת שמעון, שבה על טענותיה, תוך הדגשה כי "גם אם לא יתהפך פסק הדין במסגרת ערעורנו זה, עדיין לא יהא [שמעון] זכאי לביצוע אילו מהפעולות שנמנעו ממנו על-פי הצו, שבוטל בטעות" .

דיון והכרעה

8.

לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להתקבל. מבלי להידרש לסיכויי הערעור, די בכך שמאזן הנוחות – אשר לו משפט הבכורה – נוטה לטובתה של שירה. הותרת יפוי-הכוח בידי שמעון, שיוכל לעשות בו כטוב בעיניו, ללא כל הגבלה, עלולה להביא לפגיעה קשה בזכויותיה של שירה, וכמו כן לגרום לשרשרת תאונות משפטיות (דוגמת עסקאות נוגדות) – שאחריתן מי ישורנה. מטעמים אלו, וכאמור, מבלי לנקוט עמדה ביחס לסיכויי הערעור, רואה אני מקום ליתן סעד זמני כמבוקש, עד להכרעה בערעור גופו.

9.

אשר על כן, הבקשה למתן סעד זמני בערעור מתקבלת בזאת. צו המניעה הזמני, שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי ביום 5.7.2017, יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור.

בנסיבות, לא אעשה צו להוצאות.