ע"א 6987/06 אשדוד בונדר בע"מ נ. ממ"ן - מסופי מטען וניטול בע"מ

1.בנמל-התעופה בן-גוריון פועלים כיום שני מסופים – האחד מסוף מטענים כללי המופעל על-ידי ממ"ן (להלן: "משיבה 1"), מכוח חוזה שכרתה עם משיבה 2, רשות שדות-התעופה, והשני מסוף מטענים בקירור אשר במכרז להפעלתו זכתה המבקשת. בין שתי המפעילות נתגלעה מחלוקת באשר לסוג המוצרים שרשאית לטפל בהם המבקשת "בתקופה הראשונה" של חוזה ההרשאה אשר נחתם בינה לבין רשות שדות התעופה, היינו עד ליום 31.3.07. לטענת משיבה 1, בגדר ההרשאה באים אך ורק מוצרים חקלאיים שלא עברו עיבוד, ואילו לגישתן של רשות שדות התעופה והמבקשת, ההרשאה כוללת גם היתר לטפל במוצרים חקלאיים מעובדים.

2.בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, קיבל את התובענה שהוגשה על-ידי משיבה 1, וקבע כי עיון בחוזה ההרשאה, והשוואת היקף ההרשאה בין שתי התקופות המוגדרות בה, מעלה כי ב"תקופה הראשונה" המבקשת רשאית לטפל אך ורק במוצרים חקלאיים אשר לא עברו תהליך עיבוד, אלא אם תהליך העיבוד הכרחי לצורך שיווקם.

3 .

המבקשת, אשר לא השלימה עם תוצאה זו, הגישה ערעור כנגד פסק-הדין, ובד בבד הגישה את הבקשה שבפני, בה היא עותרת לעכב את ביצועו. לטענתה, סיכויי ערעורה טובים, הואיל ובית-משפט שגה בפרשנות המצמצמת אשר העניק למונח "מטענים חקלאיים" המופיע בחוזה ההרשאה, וכן כאשר לא התייחס לעמדתה של רשות שדות התעופה, אשר ניסחה בעצמה את החוזה. כן נטען, כי בית-משפט קמא התעלם מהנוהג ששרר עובר ליצירתו של חוזה ההרשאה, ולפיו גם החברה שקדמה למבקשת טיפלה במוצרים חקלאיים מעובדים. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי היקף הפעילות העסקית של הצדדים מצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתה. לדידה, הנזק אשר יגרם למשיבה 1 בעקבות עיכובו של פסק-הדין, הוא נזק כספי מינורי בלבד, בעוד שהנזק שיגרם לה, לולא עיכובו של פסק-הדין, הוא נזק כבד ואף מתמשך, שכן מניעת השירות עלולה להוביל לנטישה של לקוחותיה את המסוף.

4.להשקפת משיבה 1, דין בקשה זו להידחות, שכן הטענות העובדתיות שבה לא נתמכו בתצהיר, סיכויי הערעור קלושים, והנזק הנטען שייגרם למבקשת כתוצאה ממימוש פסק-הדין הינו נזק כספי גרידא, קרי, הפיך ובר תיקון. עוד נטען, כי על-פי חוזה ההרשאה, האיסור לטפל במטענים חקלאיים מעובדים יפקע ממילא ביום 31.3.07, וגם עקב כך אין לעכב את ביצועו של פסק-הדין. רשות שדות התעופה, לעומת זאת, סוברת כי המבקשת לא חרגה מהרשאתה, ולכן סיכויי הערעור מצדיקים את עיכוב ביצוע פסק-הדין.

5 . דין הבקשה להידחות. כידוע, הכלל הוא כי פסק-דין יבוצע מייד עם הינתנו, והגשת ערעור לא תעכב את ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 6626/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נו(5) 403, 405; ע"א 2349/06

בנק הפועלים בע"מ - סניף אור יהודה נ' דדוש ואח' ( לא פורסם, מיום 21.5.2006).

עיכוב ביצוע הוא בבחינת חריג, ועל המעוניין לזכות בו מוטל להראות כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, מטים את הכף לטובתו (ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה (לא פורסם, מיום 30.7.02)).

אף אם אניח לטובת המבקשת כי סיכויי הערעור שהגישה להתקבל טובים, הרי שאין בכך כדי לשנות מן העובדה כי נזקיה הנטענים הינם כספיים, וניתנים לתיקון באם הערעור יוכרע לטובתה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות משיבה 1 בהליך זה, בסכום של 3500 ש"ח.