ע"א 6996/00 בית החולים ביקור חולים ירושלים נ. ארגון ה-M.D.U

ביום 13.6.00 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, על פיו ישלם המערער, בהסכמת המשיב, למשיבים הפורמליים פיצויים בסכום של 3,490,000 ש"ח. עילת התביעה היתה רשלנות רפואית, אשר כתוצאה שלה נגרמה למשיבה הפורמלית הראשונה נכות של 100% לצמיתות. נותרה מחלוקת בין המשיב, המבטח של רופאי המערער במקרים של רשלנות רפואית, לבין המערער, באיזה חלק מתוך סכום הפיצויים האמור ישא המשיב ובאיזה חלק ישא המערער. לטענת המשיב, על המערער להשתתף בפיצוי המשיבים הפורמליים. זאת, בשל כך שהתרשל בשמירת מסמך רפואי, דהיינו תוצאות בדיקת EEG מיום 15.10.89, דבר אשר גרם נזק ראייתי.

הוסכם בין בעלי הדין, שבמחלוקת זו בין המערער למשיב יחליט בית המשפט המחוזי על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-. עוד הוסכם, שהסכום בו יחוייב המערער מתוך סכום הפיצויים האמור לא יפחת מ100,000- ש"ח ולא יעלה על 500,000 ש"ח. ביתרת הסכום ישא המשיב. לאחר שטענות בעלי הדין היו בפניו, החליט בית המשפט המחוזי לחייב את המערער לשאת בסכום של 500,000 ש"ח מתוך סך הפיצויים שנפסקו למשיבים הפורמליים. על פסק דין זה מערער המערער, כשטענתו היא שלא היה מקום לחייבו בסכום העולה על 100,000 ש"ח.

דין הערעור להדחות. על פי הנתונים אשר באו בפני בית המשפט המחוזי, הוא היה רשאי להגיע למסקנה אליה הגיע. ומכל מקום, נסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות של ערכאת ערעור בסכום שנפסק על ידי הערכאה הדיונית על דרך הפשרה. כידוע, בכגון דא תתערב ערכאת הערעור רק במקרים נדירים. המקרה הנוכחי אינו נמנה עליהם.

הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בסך 30,000 ש"ח.