ע"א 7022/02 קל בנין בע"מ נ. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' שטרנברג-אליעז) אשר ניתן ביום 26.7.02, באופן שצו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' זפט) ימשיך לעמוד בתוקפו.

המשיבה 1 פרסמה בשנת 1997 מכרז לביצוע כבישים ופיתוח תשתיות ברשויות המקומיות, בהתאם להזמנות שתתקבלנה מרשויות מקומיות לביצוע עבודות כאמור. המבקשת זכתה במכרז לגבי אזורי השרון, המרכז וירושלים. ביום 4.12.97 הזמינה עיריית נתניה (משיבה 2) מהמבקשת עבודות שיקום מדרכות בהיקף של כחמישה מיליון שקלים ונקבע כי העבודות יחולקו לשלבים על פי צווי התחלת עבודה שיומצאו למבקשת. המבקשת ביצעה את עיקר העבודה ואולם, במהלך אוגוסט 2000 הודיעה המשיבה 2 למבקשת כי ההתקשרות נפסקת, ואין בכוונתה להמשיך להזמין ממנה עבודות. על כך הגישה המבקשת ביום 11.10.00 המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבה התבקש בית המשפט להורות על אכיפת חוזה המסגרת ומסירת ביצוע העבודות למבקשת. ביום 22.10.00 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' זפט) צו מניעה זמני בהסכמה, אשר אסר על מסירת העבודות לצדדים שלישיים. ביום 26.7.02 ניתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' שטרנברג-אליעז), בו נקבע כי תקופת החוזה באה לסיומה בשנת 1999 ולכן המשיבות אינן מחויבות להזמין את העבודות הנוספות מהמבקשת. לעניין העבודות שנכללו בהזמנה שקיבלה המבקשת בשנת 1997 נקבע כי המשיבות היו רשאיות לבטל את הזמנת העבודות בהודעה מראש ושכל עוד לא הוחל בביצוע העבודות לא קמה עילה לאכיפה או לפיצויים. פסק הדין ביטל את צו המניעה הזמני. על פסק דינו של בית המשפט קמא הוגש ערעור לבית משפט זה ובמקביל הוגשה לבית המשפט קמא בקשה לעכב את פסק דינו. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט קמא מיום 6.10.02. מכאן הבקשה שבפניי.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא הינה כי הגשת הערעור כשלעצמה אינה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין , אלא אם אי מתן העיכוב עלול לסכל את הערעור. בנוסף לאמור יילקחו בחשבון סיכויי הערעור ומאזן הנזקים. בעניינה של המבקשת, על פני הדברים בלבד נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה אמנם להביא לכך שהעבודות נשוא הערעור יינתנו לקבלנים אחרים, אולם למבקשת יעמוד סעד חלופי לסעד האכיפה- פיצוי כספי- ולא הוכח כי המבקשת לא תוכל להיפרע מהמשיבות אם תהיה זכאית לסעד ממוני בעקבות הערעור. יתרה מזאת, משמעותו של עיכוב פסק הדין היא השארת צו המניעה הזמני על כנו וגרימת עיכוב נוסף בביצוע עבודות שיקום המדרכות, המתעכבות כבר כמעט שנתיים. עיכוב זה בשיקום המדרכות מסב נזק לתושבי המשיבה 2, הזכאים ליהנות ממדרכות תקינות ברחובותיהם.

אשר על כן, הבקשה נדחית.