ע"א 704/96 בן ציון לוי נ. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

בין המערער לבין המשיבה נחתם "הסכם הצטרפות", על פיו הצטרף המערער, כלקוח, לעסק כרטיס האשראי "ויזה" המופעל על ידי המשיבה. בהתאם להסכם בין הצדדים, רשאית היתה המשיבה לבטל את הסכם ההצטרפות וכך, אמנם, עשתה. טענות המערער מופנות כנגד ביטול זה של ההסכם.

לטענתו, הנימוק לביטול ההסכם היה זה שעסקו של המערער כולל, לטענת המשיבה, שירות של שיחות אירוטיות. מוסיף המערער וטוען, שנימוק זה של שמירת המוסר, כביכול, מצד המשיבה, אינו נימוק המצדיק ביטול של ההסכם. מוסיף המערער וטוען, כי השירות של כרטיס "ויזה" הינו שירות חשוב וחיוני מעצם טיבו, ובשל מהותו של שירות כרטיסי האשראי וחשיבותו, יש להחיל על התנהגות המשיבה, כצד לחוזה, עקרונות מתחום המשפט הציבורי. בענייננו, לא היה מקום, לטענתו, לפגוע בחופש העיסוק שלו על רקע נימוקים מתחום המוסר. מכל מקום, אי נכונות מצד המשיבה ליתן למערער את שירותיה בשל שירות של שיחות אירוטיות מצידו נוגד את תקנות הציבור, ואין לקיימו.

המשיבה מצידה העלתה מספר טענות בעלות אופי מקדמי, אשר מצדיקות את דחיית תובענת המערער למתן סעד הצהרתי. במסגרת זו הוזכרה, בין היתר, הטענה שהמערער נהג במרמה כלפי המשיבה כשהתחייב שלא לקיים שירות של שיחות אירוטיות והפר התחייבות זו והכחיש במרמה שהוא מקיים שירות של שיחות כאלה. כן נטענה טענת שיהוי.

נראה לנו, שאין צורך שנכריע במסגרת ערעור זה, לא בטענה העקרונית שהועלתה על ידי המערער ולא בטענות המקדמיות של המשיבה. כל כך, משום שבית המשפט המחוזי קבע בפסק דינו שבבטלה את ההסכם לא ביקשה המשיבה לכפות את השקפת עולמה המוסרית על המבקש. החלטתה לבטל את ההסכם נבעה ממניעים כלכליים. בהחליטו כך, הסתמך בית המשפט על עדות עד מטעם המשיבה בדבר נסיונה הכללי הגרוע עם גורמים העוסקים בתחום השיחות הארוטיות, כולל הטרדות מצידם של לקוחות המשיבה, בעלי כרטיס אשראי.

לדעתנו, די בנימוק זה לביטול ההסכם, ביטול אשר המשיבה רשאית היתה לנקוט בו על פי המותנה בהסכם בין הצדדים, כדי שנקבע שביטול ההסכם תקף, מבלי שנתייחס לכל יתר טענות הצדדים.

על סמך כל האמור, הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות ערעור זה בסך 15,000 ש"ח.