ע"א 7061/19 מאי טויס בע"מ נ. אורן לביא

לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט י' קינר ) בת"א 17635-04-14 ובת"א 18417-04-14 מיום 1.8.2019.

1.

בהתאם לעובדות המפורטות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מבקשים 2 ו-3 והמשיב הקימו מיזם משותף לייבוא ושיווק טרקטורונים חשמליים המיועדים לילדים ומוצרים נלווים. המיזם פעל במסגרת מבקשת 1 (להלן: החברה ). השותפות בין הצדדים החלה בחודש מרץ 2013 והסתיימה בסוף חודש מרץ 2014 בעקבות מחלוקות בין הצדדים.

2.

בסמוך להפסקת הפעילות המשותפת הגישו הצדדים תביעות הדדיות. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשים בה תבע, בין היתר, סעד כספי בסך של 1,060,000 ש"ח, מתן חשבונות וצו הצהרתי כי המותג "kider" , ששימש את החברה הוא קניינו. המבקשים מנגד ביקשו צו המצהיר כי המותג האמור הוא בבעלות משותפת וכי לאחר הפסקת פעילותם המשותפת של הצדדים, אין לאיש מהצדדים זכות לעשות שימוש בשם זה ובנגזרותיו. לאחר דיון שהתקיים ביום 23.9.2014 בעניין המותג, הגיעו הצדדים להסדר בו הסכימו עקרונית כי שאלת ההתחשבנות היא השאלה האחרונה שנותרה תלויה ועומדת ביניהם. לשם כך הורה בית המשפט על מינוי רואה חשבון כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה ). בהתאם לחוות דעת המומחה ולאחר דיון בהשגות הצדדים, חייב בית המשפט את המבקשים לשלם למשיב סך של 424,630 ש"ח וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 40,000 ש"ח. במסגרת זו גם נקבע כי השותפים בשותפות היו מבקשים 2 ו-3 מצד אחד והמשיב מהצד השני, בחלקים שווים ביניהם.

3.

ביום 28.10.2019 הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. במסגרתו נטען, בין היתר, כי שגה בית המשפט בקבעו כי השותפות הייתה בין מבקשים 2 ו-3 לבין המשיב שכן היא הייתה למעשה בין המשיב לבין החברה בלבד. עוד טענו המבקשים בערעורם כי בחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט נפלו טעויות רבות ושגה בית המשפט

כאשר נמנע מתיקון "טעויות" אלה. עוד העלו המערערים טענות לגבי קביעותיו של בית המשפט בעניין הוצאות בגין משכורות, כלי עבודה, מלאי ועוד.

4.

ביום 9.7.2020 הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנַי. בבקשתם טוענים המבקשים כי סיכויי הערעור גבוהים, שכן פסק דינו של בית המשפט מבוסס על קביעות שגויות של המומחה וכן על טעות באשר לזהות הצדדים בשותפות. באשר למאזן הנוחות, טוענים המבקשים כי המשיב הוא אדם פרטי ללא נכסים, אשר אף עתר לאחרונה בבקשה להפחתת סכום הערבון שנקבע על ידי מזכירות בית המשפט בערעור שהוגש מצדו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לשיטתם, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תגרום להם לנזק בלתי הפיך ותהפוך את ערעורם לתיאורטי בלבד.

5.

בתגובתו לבקשה טען המשיב כי המבקשים מסכלים את מימושו של פסק הדין והסיבה האמיתית בגינה הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע היא החלטת רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו התשלומים וחידוש ההליכים למימוש חובם של המבקשים כלפיו. לשיטתו, התנהלות המבקשים מחייבת את דחיית הבקשה על הסף. לגופם של דברים טוען המשיב כי המבקשים לא הרימו את הנטל הכבד המוטל על שכמם להוכיח כי בנסיבות העניין יש מקום לעכב את ביצועו של פסק דין כספי או כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ערעורם. בשולי תגובתו התייחס המשיב לסיכויי הערעור וציין כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי נסמכות על עובדות, טענות ומסמכים והן נומקו כהלכה. בנסיבות אלה, אף סיכויי הערעור אינם נוטים לטובת המבקשים.

דין הבקשה להידחות.

6.

בהתאם להלכה המושרשת, אין בהגשת ערעור על פסק דין, כשלעצמו, כדי לעכב את ביצועו. על המבקש לעכב ביצועו של פסק דין להוכיח כי ישנם סיכויים טובים לקבלת הערעור וכי "מאזן הנוחות" נוטה באופן מובהק לטובתו (ראו למשל: ע"א 8052/19 בוחניק נ' מדינת ישראל – רשות המיסים , פסקה 6 (9.3.2020); ע"א 2644/19 קק"ל נ' עזבון המנוח פאיז עלי אחמד חוסין ז"ל , פסקה 6 (11.6.2019)). בין שני שיקולים אלה מתקיימת "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, פוחת הנטל להראות כי סיכויי הערעור גבוהים, ולהיפך (ראו למשל: ע"א 6965/19 הארכיבישוף ג'ורג' חכים נ' אלבסול , פסקה 9 (2.12.2019)). אולם מאזן הנוחות הוא העיקרי שבהם (ראו: ע"א 4190/19 המוסד לביטוח לאומי נ' עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה, הנאמנים להסדר הנושים , פסקה 18 (21.7.2019)).

7.

בענייננו, מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין כספי. בבקשה מסוג זה, הכלל הוא כי יש להימנע מעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן, ככלל, אין מניעה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ראו: ע"א 9038/18 חזק נ' אלרואי , פסקה 6 (16.1.2019)). עיכוב ביצועו של פסק דין כספי ייעשה אפוא במקרים חריגים בלבד, כאשר קיים חשש ממשי

שהמבקש לא יוכל לגבות בחזרה את כספו אם יתקבל ערעורו או אם ביצוע מיידי של פסק הדין עשוי לגרום לו לנזק בלתי הפיך (ראו: ע"א 181/15 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קובהא , פסקה 4 (2.2.2015); ע"א 5365/14 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ' מור , פסקה 8 (24.10.2014)).

8.

במקרה זה לא עלה בידי המבקשים להראות כי עניינם נמנה על המקרים החריגים בהם יש להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין כספי. ראשית, טענתם לגבי מצבו הכלכלי של המשיב נטענה בעלמא וללא ביסוס של ממש. המבקשים השליכו את יהבם על העובדה שהמשיב ביקש פטור מהפקדת עירבון בערעור. ברם, הסיבה לבקשה לפטור מעירבון הייתה העובדה שהסכום שנפסק לטובתו על ידי בית המשפט המחוזי ואינו שנוי במחלוקת גבוה מסכום העירבון שנקבע על ידי בית המשפט. היינו, אין בבקשת פטור זו כדי להעיד על מצבו הכלכלי של המשיב. אדרבה, מתגובתו של המשיב לבקשה עולה כי דווקא המבקשים הם אלו שביקשו צו תשלומים לפריסת חובם למשיב מפאת מצבם הכלכלי. על כגון דא נאמר, "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים" ( בבלי, בבא בתרא ס ע"ב).

אוסיף ומבלי לטעת מסמרות, כי קשה לומר שסיכויי הערעור, הנסוב בעיקרו על ממצאי עובדה של בית המשפט המחוזי, נוטים אף הם לטובתם של המבקשים.

הבקשה נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בסך של 7,500

ש"ח.